מספר הגאון ר' יוסף חיים זצ"ל מבגדאד סיפור מעניין הממחיש את ההבדל בין 'חכם' ל'נבון'; יום אחד יצא המלך לטייל מחוץ לעיר. ופנה אל הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, בעל ה'אורים ותומים' בשאלה:
"אומרים אתם כי 'חכם עדיף מנביא' (ב"ב יב) אמור נא לי, באיזה פתח אכנס לעיר כשאחזור, האם מן הפתח הגדול שבחומה, או מן הקטן"? השיבו רבי יהונתן: "אם אומר לאדוני המלך שיכנס בעד הפתח האחד, יתחכם להיכנס בעד הפתח השני, אכתוב את תשובתי על פתק אכניסו במעטפה ואחתמנה בטבעתי. לאחר שישוב המלך מטיולו וישב על כסאו בארמונו, ישבור את החותם לפני ויקרא את תשובתי". התשובה מצאה חן בעיני המלך ויעש כן. לקח המלך את המכתב החתום הניחו בחיקו ויצא לטיולו. כשעמד לשוב אמר לנפשו:
"לא אכנס כדרכי בעד הפתח הגדול אלא אכנס בפתח הקטן". בהגיעו לשם חשב: "ודאי כתב הרב שאכנס בעד הפתח הקטן שלא כדרכי". ופנה לעבר הפתח הגדול.
כשהגיע לשם התחרט: "ודאי צפה החכם היהודי כל זאת בעיני רוחו וכתב כן במכתבו". קיצורו של דבר, נתבלבלה דעתו ולא ידע כיצד לנהוג בסופו של דבר, עלתה במוחו המצאה להפר את שתי האפשרויות; הוא ציווה לעבדיו לפרוץ בחומה פתח שלישי בין שני הפתחים הקיימים. עשו כן והמלך נכנס בעד הפרצה. אז הוציא המלך מחיקו את המעטפה ושבר את החותם לעיני הרב ופתחו. וימצא כתוב בו משפט אחד, המצוטט מדברי המשנה; 'מלך פורץ לו גדר לעשות לו דרך' )פסחים' קי( השתומם המלך ושאל: "כיצד ידעת זאת"? ענהו הרב: "הלא כה אמרו חכמים; 'חכם עדיף מנביא'". חישבתי את כל ההתלבטויות שיעברו על אדוני המלך והבנתי את הפתרון שיעלה על דעתו".
ועל כך אמרו חכמינו; 'איזהו חכם? הרואה את הנולד'. החכם, הוא בעל הידיעות הרבות והסברות הנכונות. נבון, הוא המסיק מהן את המסקנות הנכונות, כמעשהו של רבי יהונתן זצ"ל.