שידוכים. מישהו ניסה פעם לעשות שידוך? אני משער שלנסות – הרבה ניסו, השאלה הגדולה היא כמה באמת הצליחו להביא שידוך לידי גמר. ואפילו אחרי שכבר הצלחת לעשות שידוך בשעה טובה ומוצלחת, ובני הזוג מתחתנים, הרי כל פעם שמשהו לא בסדר הם מאשימים אותך, ואם הם בסוף מתגרשים – הם עוד מסוגלים לתבוע אותך בבית משפט...
בשטעטעל של פעם להיות שדכן זה היה מקצוע מכובד. הוא היה הולך ומשקר באוזני משפחת החתן, ולאחר מכן עושה את אותו דבר באוזני משפחת הכלה, ובסוף מבצע את השידוך, ובסופו של דבר משלשל לכיסו דמי שדכנות מכובדים.
ישנם כאלו שנהגו לשלם לשדכן על כל הצעה שהוא הציע באוזניהם, אפילו אם הצעתו לא יצאה אל הפועל, וזאת כדי לעודד אותו לחפש עוד הצעות. בימינו שדכנים עשויים לקחת לפחות אלף דולר מכל צד. פגשתי זוג הורים מניו יורק שיש להם בת מבוגרת והם סיפרו לי ברוגז ובשאט-נפש שהשדכנים שם מבקשים חמשת- אלפים דולר כמקדמה, ובמדה שהשידוך יבוא לידי גמר – הם מעוניינים בסכום של 15 אלף דולר!
אמרתי להם שבכל זאת ישלמו את הכסף וילכו על זה. אמרתי לאמא שעוגמת הנפש שלה מזה שהבת שלה לא מתחתנת – שווה הרבה יותר כסף. היום השדכן הגדול ביותר זה J.Date שם משלמים מחיר חודשי, ולא צריכים שמישהו ישקר בשבילך, אתה יכול לעשות זאת בעצמך...
היום – שביעי של פסח – זהו היום שבו התרחש הנס הגדול של קריעת ים סוף. ביום ראשון של פסח עם ישראל יצא ממצרים, ושבעה ימים לאחר מכן התרחש הנס של קרי"ס. בתלמוד יש דיון בקשר לשידוכים והגמרא ברצותה להדגיש עד כמה קשה הדבר לזווג בין בני זוג, היא מביאה את דברי רבי יוחנן שאומר "קשה לזווגם כקריעת ים סוף" (סנהדרין כ"ב, א), דהיינו, הקושי לשדך איש ואשה שווה לקושי של קריעת ים סוף.
לכאורה מה הקשר, קריעת ים סוף היתה נס שלמעלה מדרך הטבע, נס שאירע פעם אחת בהיסטוריה על-ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו; שידוכים לעומת זאת, עם כל הקושי הכרוך בדבר, אנו רואים לפועל מעשים בכל יום שאנשים מתחתנים בשופי. ואם-כן מהי בכלל ההשוואה בין הקשיים? אפילו אם נניח ששידוך הוא נס, הרי זה לא נס שדומה לנס הכביר של קריעת ים סוף?!
מסופר ששאלו פעם אדם שחגג 15 שנות נישואים, איך זה להיות נשוי כל כך הרבה זמן, הוא ענה שזה כמו חמש עשרה דקות מתחת למים... – אולי זה הדמיון לקריעת ים סוף... לאמיתו של דבר, הגמרא משתמשת בביטוי הזה בקשר לדבר נוסף: במסכת פסחים (קי"ח ע"א) אומרת הגמרא בקשר לפרנסה: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". וגם פה נשאלת אפוא אותה השאלה מדוע מדמים את הקושי של הפרנסה לנס הכי גדול שהתרחש פעם אחת ויחידה בהיסטוריה? והרי כולנו ב"ה מתפרנסים בכל יום!
שמעתי מרב אחד ביאור על הדבר: בשעה שעם ישראל עמד על שפת הים, המים לפניהם והמצרים מאחוריהם, הם נכנסו לפאניקה ולבהלה גדולה. הם התחילו להתלונן באוזני משה "המבלי אין קברים במצרים" ולשם מה הוצאת אותנו וכו'.
מספר המדרש שהתארגנו שם ארבע מפלגות עם אידיאולוגיות שונות; אחת אמרה "נשוב למצרים" – אין ברירה צריך לחזור חזרה למצרים, עד כה זה היה נסיון יפה אבל הוא לא הצליח. הקבוצה השניה אמרה "ניפול לים" אנחנו למצרים לא חוזרים, מוטב להתאבד מאשר לחזור למצרים. הקבוצה השלישית של אנשים לוחמניים ואמיצים אמרו "נלחם כנגדן" – לא חוזרים לאחור ולא מתאבדים אלא נלחם בהם, ותהיה התוצאה אשר תהיה.
והקבוצה הרביעית של הדתיים האדוקים אמרה: "נצווח כנגדן" – אנחנו נארגן יום תפלה ליד הכותל המערבי ומן השמים ירחמו.
בא הקב"ה ואומר למשה רבינו משהו שאף אחד לא חשב עליו: "דבר על בני ישראל ויסעו"....
פני הדברים הם כך גם בקשר לשידוכים: אדם צעיר מתכנן להתחתן עם בת זוג שיש לה מעלות מסוימות, הוא מדמיין לעצמו איך תראה הכלה שלו ואלו תכונות נפלאות יהיו לה, וככל שהזמן חולף – הדמיון שלו פועל שעות נוספות, וכל הזמן מתווספים עוד דברים שהוא רוצה לראות בבת זוגו לעתיד. בסופו של דבר, כשכל זה מגיע לפועל, הוא מתחתן עם משהו אחר לגמרי, לא מה שהוא רצה, ולא מה שהוא תכנן ולא מה שהוא חשב. אבל דוקא זה הדבר שהכי מתאים לו, שכן רק הקב"ה יודע מה באמת טוב עבורו. ולכן זהו כמו קריעת ים סוף, כי בסוף קורה הדבר הכי לא צפוי.
מספרים על בחורה שבאה לשדכן ונתנה לו רשימה ארוכה של תנאים לחתן שהיא מחפשת: שיהיה טוב לב, מבית עשיר, חכם ונבון, יפה תואר וכו' וכו'. השדכן מסתכל עליה במבט מלא רחמים ושואל אותה: תגידי לי עם כמה בחורים את רוצה להתחתן?
כך הם הדברים בקשר לפרנסה: אדם צעיר הולך לקולג' והוא מתכנן להתפרנס ממקצוע מסוים. אחרי שנתיים באוניברסיטה הוא משנה את דעתו והוא מחליט להיות עו"ד וכו' וכו'. ולבסוף, אחרי כל ההכנות והתוכניות שלו, הוא בסוף נהיה ביזנס מאן, הוא עושה כסף מדבר אחר לגמרי שהוא מעולם לא תכנן ולא חשב עליו. וכך זה גם הכל יום, אתה מתכנן שהפרנסה תבוא לך מהקליינט הזה, ובסוף הדברים מסתדרים אחרת לגמרי ממה שתכננת ולכן זהו כמו קריעת ים סוף.
בקריעת ים סוף קרה עוד דבר חשוב מאוד: המדרש מספר שגם אחרי שה' אמר "דבר אל בני ישראל ויסעו" ומשה נטה את המטה על הים – הים עדיין לא נקרע. מתי הים נקרע בפועל? דוקא אחרי שיהודי בשם נחשון קפץ לים בלי שום חשבונות! הוא ידע שזהו רצונו של הקב"ה והוא זה שגרם לנס האדיר של קריעת ים סוף.
אומר הרבי (אג"ק ח"ח ע' רע"ו) שכך גם בשידוך, כדי לעשות שידוך אדם צריך להיות מוכן לקפוץ לים. אי אפשר לשבת ולחשב חשבונות האם זה כן מתאים או לא מתאים, צריך בטחון בה' שזה יעבוד ולקפוץ למים, ואז הים נבקע.
שחיה נעימה.