מחניים גליון מ"ד
בשנת 1831 (תקצ"א) יצאה בדפוס סקידלוב, פלך ווהלין (פולין) הגדה של פסח. בימי הממשלה הצארית טעונה היתה כל הדפסת ספר אישור של הצנזורה הרוסית.
הצנזור, שהיה שונא פולין מובהק, ונוסף על כך לא הצטיין בלמדנות יתירה, בדק את ההגדה, ומשהגיע לחד גדיא קרא "דזבין אבא בתרי זוזי" מיד הודיע הצנזור הקפדן שאין הוא מרשה להדפיס את המלה זוזי שפירושה גולדען - מטבעי פולני, בעוד שנוהגים לספור כסף לפי המטבע הרוסי - והלכה למעשה מחק מיד את המילים "בתרי זוזי" ורשם במקומם "שלושים קופיקות".
עיבוד נוסף
ישורון ח"ח עמ' תרנד
בשנת 1831 (תקצ"א) יצאה בדפוס סקידלוב, פלך ווהלין (פולין) הגדה של פסח. בימי הממשלה הצארית טעונה היתה כל הדפסת ספר אישור של הצנזורה הרוסית.
הצנזור שספרי ישראל לא מצאו חן בעיניו, היה בודקם בשבע בדיקות. מלבד זאת היה גם שונא מובהק של מדינת פולין. ומשהגיע לפיוט ״ חד גדיא״ אל המלים ״ דזבין אבא בתרי זוזי״ הכריז והודיע, כי אינו מאשר להדפיס הגדה זו. לשאלת בעלי הדפום מדוע אינו מאשר להדפיסה, הסביר: כי ״זוז״ הוא מטבע פולני, וכאן במחוז שלנו אסור להחזיק מטבעות אלו, וצריך לספור רק לפי מטבעות רוסיה. ועל כן מחק מילים ״בתרי זוזי״ ובמקומן כתב ״ בשלושים קופיקות״ — כי שלושים קופיקות היו שווים שני זוז. ו כן שרו שם בליל פסח ״ חד גדיא חד גדיא דזבין אבא בשלושים קיפיקות חד גדיא״.