מאת הרב שלום בער הרצל, מייל להערות: rhertzel@gmail.com
המצוה
מצוה על כל אחד מישראל לספור בעצמו את ספירת העומר ואי אפשר לעשות שליח לספירה.
סיבה: חז"ל דרשו מהפסוק 'וספרתם לכם' שחובה על כל אחד לספור בעצמו.
כאשר שומע ממישהו אחר
דעה א. כאשר השומע התכוון לצאת ידי חובה בשמיעה והסופר התכוון להוציא – יצא ידי חובה סיבה: כלל הלכתי הוא ש'שומע כעונה' בעצמו וכאילו ספר.
דעה ב. גם כאשר התכוונו השומע והסופר – אי אפשר לצאת ידי חובה סיבה: צריך שכל אחד יספור בעצמו ממש וגם לא על ידי שמיעה
הלכה למעשה: לכתחילה להקפיד לספור לבד ולא לצאת ידי חובה סיבה: חוששים לדעה השניה דלעיל. אולם מותר, לכתחילה, לשמוע את הברכה מהשליח ציבור, משום שהכלל שכל עשרה שמקיימים מצווה מותר לאחד לברך עבור כולם.
האם נשים חייבות?
נשים פטורות מספירת העומר. סיבה: זו מצווה 'שהזמן גרמא'. אולם ישנם מקומות בהם הנשים קיבלו על עצמן לקיים את המצווה וסופרות את העומר.
האם נשים שסופרות מברכות?
דעה א. רמ"א (בני אשכנז) מברכות, כשם שמברכות על שאר המצוות שאינם מחוייבות בהם
דעה ב. מחבר: (בני ספרד) נשים אינן מברכות כשם שאינן מברכות על שאר מצוות שהזמן גרמא לדעת המחבר.
דעת הבן איש חי: שנשים לא תספורנה כלל סיבה: על פי הקבלה נשים אינן צריכות את התיקון הרוחני הזה ועדיף שלא תספורנה כלל,
מנהג חב"ד וכן מנהג רבים אחרים – שנשים סופרות.
האם ספירת העומר בימינו מדאורייתא או מדרבנן?
א. דעת הרמב"ם: מצוות ספירת העומר גם בימינו היא מדאורייתא.
ב. דעת התוספות: מצוות ספירת העומר בימינו היא מדרבנן וזכר למקדש.
הלכה למעשה: נפסק לעיקר כדעת התוספות שבימינו היא מצווה דרבנן אך מעשית כמעט ולא אין הבדל האם המצווה דאורייתא או מדרבנן סיבה: כלל הלכתי 'כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון'.
האם אומרים בנוסח הלשם יחוד לקיים 'מצוות עשה'?
(לאלו הנוהגים לומר לשם יחוד)
דעה א. לא אומרים סיבה: לדעת רוב הפוסקים בימינו המצווה היא לא מדאורייתא ובספירת העומר לא מקיימים מצוות עשה.
דעה ב. אומרים לקיים 'מצוות עשה', סיבה: מצווה מדאורייתא לקיים מצוות חכמים, וכמו שמברכים על המצוות מדרבנן כקריאת מגילה, חנוכה וכיו"ב וזה משום שהתורה ציוותה לשמוע לציווי החכמים.
זמן הספירה
לכתחילה זמן הספירה הינו בלילה סיבה: משום שנאמר 'תמימות תהיינה' ואי אפשר שהספירה תהיה 'תמימה' – שלימה אלא אם כן התחילו את הספירה בלילה, שבהלכה הלילה פותח את היום.
לכתחילה: מצווה מן המובחר לספור א. בתחלת הלילה מיד לאחר תפילת ערבית, אם לא ספר בתחילת הלילה כדאי להקפיד לספור ב. לפני חצות הלילה (הגהת צ"צ בסידור) ומעיקר הדין ג. כל הלילה כשר לספירת העומר עד עלות השחר.
מי שלא ספר בלילה יספור ביום אך ללא ברכה סיבה: מחלוקת במשנה כשלא קצרו את העומר בלילה, דעה א. קוצרים ביום – וכן בספירת העומר, כשלא ספרו בלילה סופרים ביום דעה ב. כשלא קצרו בלילה לא קוצרים ביום וכן בספירת העומר, כשלא ספרו בלילה לא סופרים ביום. הלכה למעשה: סופרים אך ללא ברכה.
אופן הספירה
לכתחילה צריך לספור את העומר בעמידה סיבה: נאמר 'בקמה' ודרשו חז"ל אל תקרי בקמה אלא 'בקומה'. בדיעבד: גם כשסופרים מיושב יוצאים ידי חובה סיבה: דרשת חז"ל זו הינה 'אסמכתא' ולא מצווה מעיקר הדין.
המצווה היא לספור ימים וכן שבועות, סיבה: נאמר 'תספרו חמישים יום
הלכה למעשה: יש נוהגים לספור את מספר הימים ולאחר מכן לסכם את מספר השבועות ולאחר מכן לספור את מספר הימים העודפים על מספר השבועות ואז לומר 'לעומר' דוגמא: 'היום ששה ושלשים יום שהם חמשה שבועות ושני ימים לעומר
ויש מעדות המזרח הנוהגים לספור את מספר הימים ולאחר מכן לומר 'לעומר' ולאחר מכן לסכם את מספר השבועות ואת מספר הימים העודפים על השבועות – וזה על פי קבלת האריז"ל. דוגמא: 'היום ששה ושלשים יום לעומר שהם חמשה שבועות ושני ימים