מחניים גליון מ"ד
אצל שלוחים רבים לא מתחילים את הסדר בבית עד אחרי שנגמר הסדר הציבורי, בקשר לכך אפשר לספר את הסיפור הבא:
מעשה בבעל ערוך השולחן (ר' יחיאל מיכל עפשטיין) שפעם אחת בליל התקדש חג הפסח, כאשר התכונן לישב אל ה"סדר" עם בני ביותו באה אליו אשה אחת לשאול "שאלת חכם" בהלכות תערובת פסח, שאירעה בביתה.
ר' יחיאל מיכל מגדולי הוראה שבדורו היה ואעפ"כ לא היה בידו להשיב על השאלה על אתר כי היתה השאלה אחת מן השאלו החמורות ביותר.
עמד ר' יחיאל מיכל ונכנס לחדר ישיבת בית דינו ללון בעומקה של הלכה עמוקה זו. עיין בספרי םטרח ויגע כדי למצוא צד היתר.
בחדר החיצון ישבו בני ביתו וחכו שיצא לערוך את הסדר. יצא שעה ונכנסה שעה, ועברו כמה שעות, ור' יחיאל מיכל עדיין סגור בחדרו ועוסק בסוגיה החמורה שלפניו.
לסוף, פקעה סבלנותם של בני הבית העיז בן בתו פניו ונכנס אצלו ואמר לו: סבא, הלא עוד מעט ויגיע חצות עד אימת אתה טורח על שאלה זו. ו"סדר" פסח שלנו משוש חגנו נשבת? אם אין צד היתר מורים לאיסור.
מה את סח ילדוני - השיב לו ר' יחיאל מיכל בחיבה - איככה אוכל ליסב לשולחני עם בני ביתי לסדר פסח ולשמוח שמחת החג? ונפשי יודעת מאד כי עניה זו תהא שרויה בצער ולא תטעם טעם חג.
המשיך לעלעל בספרים ולעיין בכובד ראש. עדי שלבסוף יצא מחדר בית דינו לחדר הסדר ופניו מאירות והורה לשואלת:
- טוב, טוב!
ואז היסב לשולחן לסדר סדר פסח כהלכתו.