הרב חיים זילבר / מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כז ע' 140 (נדפס ג"כ בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' תקה). ההערה – מלקו"ש חי"ז ע' 58 (הגש"פ שם ע' תצו).
טעם קריאת שם 'שבת הגדול' מובא באחרונים סיפור המדרש: שכאשר לקחו בנ"י את השה וקשרו אותו לכרעי המטה היה זה בעשור לחודש שחל בשבת. מיד נתקבצו אצלם בכורי מצרים ושאלום למה הם עושין כך, אמרו להם 'זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים'. הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה, כמו שנאמר "למכה מצרים בבכוריהם". וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול.
אבל עדיין צריך להבין, אמנם הנס הזה קרה בשבת, אבל איך הוא קשור לשבת דווקא, שעל שם זה השבת נקראת שבת הגדול, כלומר, במה הוא מוסיף גדולה לשבת?
מבאר הרבי, על השבת נאמר (תשא לא, יג) "כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם", אומר רש"י "אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם, בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה". היסוד הזה שהשבת ניתנה להראות שהקב"ה בחר בנו – מסביר לנו מדוע במצב של פיקוח נפש מותר לחלל שבת; כי זה שהקב"ה ציוה לנו לחלל שבת עבור הצלת יהודי זה הרי הסימן הכי גדול על כך שהוא בחר בנו - שהוא מצווה לחזק את ה"אות" שבינו ובין נפש היהודי.
רמז לרעיון הזה אנו רואים בסיפור המדרש הנ"ל: עשיית המלאכות1 שבנ"י עשו באותה שבת כשלקחו את השה והתעסקו איתו – הן גרמו למלחמת הבכורות והלחץ על פרעה שהביאו בסופו של דבר להצלת עם-ישראל, ולכן היא נקראת 'שבת הגדול' – כי זוהי פנימיותה של השבת: להראות את אות הגדוּלה בינו ובין ישראל!
ואף שהאיסור הוא רק מדרבנן כו', הרי בקיימו כל התורה כולה נכללו גם מצוות דרבנן (וכמובא בנוגע להאבות) – וכמ"ש בפמ"ג (משב"ז) לסי' ת"ל, ובח"ש (למהרש"ק) לשו"ע שם. נוסף לזה (בנוגע למו"מ) לכמה דעות (באופן כבנדו"ד) הוא מדאורייתא – ראה המובא בשד"ח (כרך ט') שו"ת דברי חכמים ספ"א.
וע"פ מש"כ בשו"ת חתם סופר חו"מ סי' קצה (הובא בשד"ח שם) דכאשר יושב בחנות ומוכר ולוקח כו' דרך קבע הרי זה איסור מדאורייתא – הרי בנדו"ד, שהיו מצווים מר"ח ואילך בפרסום ל"כל עדת ישראל" "ויקחו גו'" וכו', הרי"ז כאזיל לחינגא (שד"ח שם) והי' בזה איסור מה"ת, ובפרט דמצוותי' אחשבי' (ע"ד פרש"י ביצה כז, ב (במשנה), וראה צפע"נ כללים מע' איסורו חישובו).
Footnotes
-
והם: '''קנין ומו"מ''' – כי פסח מצרים מקחו מבעשור (פסחים צו, א), וכדברי רש"י עה"פ (בא יב, כא) משכו וקחו לכם – מי שאין לו יקח מן השוק (ועד שלמדין מהכתוב דבהמה דקה נקנית במשיכה – מכילתא עה"פ)''',''' '''טלטול בע"ח''' – ראה לבוש על הטור ריש סי' תל הובא בפרישה פר"ח ופמ"ג (משב"ז) דהוי מוקצה וראה או"ח סי' ש"ח סל"ט''', הוצאה מרשות לרשות, בקור ממום כו'''' והפרישה עצמו כתב מצד '''קשר בשבת.''' ↩