בהפטרת שבת חול המועד פסח אנו קוראים על חזון תחיית העצמות היבשות שבספר יחזקאל (לז).
יזחקאל הנביא מתנבא: "היתה עלי יד ה'.. ויניחני בתוך הבקעה, והיא מלאה עצמות, והעבירני עליהם סביב סביב, והנה רבות מאוד על פני הבקעה והנה יבשות מאוד".
ואז שואל הקב"ה את יחזקאל: "בן אדם - התחיינה העצמות האלה? ... הינבא על העצמות האלה, ואמרת עליהם: העצמות היבשות, שמעו דבר ה'! כה אמר ה' אלוקים לעצמות האלה, הנה אני מביא בכם רוח - וחייתם".
למרות שהם "עצמות יבשות", ואפילו "יבשות מאוד", הקב"ה מורה ליחזקאל להתנבא עליהם, לומר להם "שמעו דבר ה'", ולהפיח בהם רוח חיים.
•
הפטרה זו הינה הוראה ולקח נפלא בתפקידנו, בהפצת התורה והיהדות:
נבואתו של יחזקאל היתה בבבל, "בתוך הגולה" (כפי שנאמר בתחילת ספר יחזקאל), ובגלות בבל עצמה - יחזקאל עמד בנבואה זו "בתוך הבקעה", במקום המסמל מצב נמוך וירוד ביחס לסביבה כולה.
וה"בקעה" הזו, המקום הירוד הזה - מספר יחזקאל שהיא "מלאה עצמות".
אלו עצמות (כפי שהגמרא מספרת במסכת סנהדרין דף צב) של יהודים מבני שבט אפרים, שיצאו ממצרים על דעתם האישית לפני מועד הקץ, וכיון שהם הלכו נגד רצונו של הקב"ה, הם נהרגו בידי אנשי פלשתים.
העצמות האלו - מסמלים יהודים ההולכים במכוון נגד רצונו של הקב"ה, עד כדי כך שהקב"ה עצמו מעיד עליהם בנבואה זו שהם "עצמות יבשות", ולא רק יבשות, אלא "יבשות מאוד". אלו יהודים שהמקום בו הם נמצאים הוא ירוד ונחות, וגם הם עצמם - הם במעמד רוחני ירוד ביותר.
אך למרות נתונים שליליים אלו, אומר הקב"ה ליחזקאל: "בן אדם, הינבא על העצמות האלה, ואמרת אליהם :העצמות היבשות, שמעו דבר ה'! "
נכון, מדובר כאן על עצמות, אין עליהם לא בשר, לא גידים ולא עור. אלו "עצמות יבשות" שאין להם שום מושג ביהדות, הם אינם יודעים "אלף-בית", לא רק שאין להם שום ידיעה ב"אלף בית" של יהדות, אין להם גם שום מושג במושג "אלף-בית" במובן הבסיסי ביותר שלו. אין להם שום רקע יהודי.
למרות זאת, הקב"ה לא אומר ליחזקאל שעליו להכניס העצמות האלו "פנימה", הוא לא אומר לוה שעליו להוציא אותם מהבקעה. הוא לא אומר לו שעליו לחכות שהם יקרמו עור וגידים ובשר -
אלא למרות שהם עצמות, שהם עצמות יבשות, שהם עצמות יבשות מאוד, אומר הקב"ה ליחזקאל: "בן אדם" - אם אתה רק "בן אדם", אם יש לך רגש אנושי מינימאלי -
וגם אם אתה עצמך אינך "אדם", אבל אתה "בן אדם", אתה בן של אדם, לפחות אביך היה "אדם", אדם במובן של "אדמה לעליון", דומה להקב"ה, עם רגש כלפי יהודי, ולא משנה מה מעמדו הרוחני -
אומר הקב"ה ליחזקאל, "בן אדם", לך אל הבקעה, רד אל העצמות היבשות הללו, ותאמר להם: "שמעו דבר ה'!"
עוד לפני שתלביש אותם עם עור וגידים, עוד לפני שהקב"ה יפיח בהם רוח חיים, כאשר הם עדיין "עצמות יבשות", עליך לגשת אליהם ולומר להם את דבר ה'. "העצמות היבשות - שמעו דבר ה'!"
•
לקח נוסף שיש להפיק מנבואה זו:
יחזקאל מתאר את חזונו: "ויניחני בתוך הבקעה, והיא מלאה עצמות, והעבירני עליהם סביב סביב, והנה רבות מאוד על פני הבקעה". הבקעה מלאה בעצמות רבות.
יכול אדם לחשוב לעצמו, אכן עלי לגשת ולהחיות את העצמות, אבל טוב יותר שאבחר לי יהודי אחד ואתמסר אליו במלא כוחי. כאשר אעסוק עם יהודי אחד שהוא "עצמות יבשות" - אזי ההשפעה שלי עליו תהיה הרבה יותר משמעותית, יש סיכוי רב יותר שאצליח להפיח בו רוח חיים.
באם אנסה להשפיע על יהודים רבים יחד, ההשפעה לא תהיה כל כך פנימית, סיכויי ההצלחה נמוכים יותר, עדיף שאתמסר רק ליהודי אחד בלבד, כך סיכויי ההצלחה גדולים יותר.
יחזקאל הנביא מספר לנו שהבקעה היתה "מלאה עצמות", הוא אומר שהעצמות הן "רבות מאות", ולמרות זאת הקב"ה אומר לו "הינבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר ה'".
צא לרחובה של עיר, לך עמוד ברחובה של ניו יורק וכדומה, ותכריז שם לכל העצמות הרבות הללו: "העצמות היבשות - שמעו דבר ה'". זו הוראתו של הקב"ה.
•
וכמו אז, בימי יחזקאל, כן גם בימינו אנו.
כמו בימי יחזקאל, אומר לו הקב"ה לומר לעצמות "כה אמר ה' לעצמות האלה, הנה אני מביא בכם רוח וחייתם, ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם רוח, וחייתם, וידעתם כי אני ה' -
וכאשר יחזקאל פעל בשליחותו של הקב"ה, כך אכן היה בפועל, וכפי שיחזקאל מעיד בהמשך הנבואה: "וניבאתי כאשר צוויתי .. וראיתי והנה עליהם גידים, ובשר עלה, ויקרם עליהם עור מלמעלה", עד שהוא ראה "ותבוא בהם הרוח ויחיו, ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאוד מאוד".
כמו כן גם אנו, כאשר נקיים את הנבואה הזו, ולא נתחשב בעובדה שהעצמות הם "עצמות יבשות", ולא נתחשב בכך שהם נמצאים ב"בקעה", ולא בכך שהם "רבות מאוד" -
אם רק נצא אליהם, ניגש אליהם, נאמר להם: "שמעו דבר ה'" -
אנו מובטחים, שהעצמות האלו יחיו, הם יקרמו אחר כך עור בשר וגידים, והם יעמדו על רגליהם עם רוח חיים, הם יעמדו על רגליהם "חיל גדול מאוד מאוד".
•
ובזכות ה"חיל גדול מאוד" הזה, נלך איתם יחד עם משיח צדקנו, ונזכה לראות במימוש סיום הנבואה הזו: "והבאתי אתכם על אדמת ישראל ... והנחתי אתכם על אדמתכם", בקרוב ממש!
(משיחת שבת פרשת אחרי, תשמ"ו)