הרב מ"מ דונין
האדמו"ר מטאלנא שליט"א סיפר סיפור ששמע מהרבי מגור זצ"ל:
בשנת תש"ט (1949), הגיע איש עסקים יהודי מניו-זילנד לבקר את בתו בניו-יורק. הלה, בתחילת שנות הארבעים לחייו היה קשור לחסידות גור למרות שבחיצוניות היה הולך בלבוש מודרני ה'מתאים' לאיש עסקים אמיד... הוא הגיע לבנין בו גרה בתו ונכנס למעלית. ביחד איתו נכנס למעלית עוד יהודי. היה זה הרבי כשנה לפני עלותו על כס הנשיאות. הרבי פנה אליו ושאל אותו: "מנין יהודי"? – "מניו-זילנד", ענה מיודענו. המשיך היהודי השני לשאול: "האם יש בניו-זילנד מקוה-טהרה"? – "אני נמצא בניו-זילנד בשביל עסקים ולא בשביל לבנות מקוואות טהרה" ענה איש-העסקים. החזיר לו הרבי: "כאשר ההשגחה הפרטית מזמנת יהודי למקום מסויים, זה בכדי שיגלה שם אלוקות". המעלית נעצרה והאיש יצא מן המעלית.
מחוץ למעלית חיכתה לו בתו, והשאלה הראשונה שהוא שאל אותה היתה: "מי זה האיש הזה שעלה איתי במעלית"? – "זהו חתנו הצעיר של הרבי מליובאוויטש". כאמור, היה זה בשנת תש"ט, שנה לפני הסתלקותו של הרבי הקודם, והרבי היה מוכר אז כחתנו של...
עברו מאז 41 שנה. אותו איש עסקים התבגר מאוד ועבר את גיל השמונים. גם מראהו החיצוני השתנה מאז, שכן הוא החל לגדל את זקנו וללכת במלבושיו ובמראהו החיצוני כאחד החסידים. בהשגחה-פרטית יצא לו להגיע לניו-יורק והוא החליט לבקר אצל הרבי בעת מעמד חלוקת הדולרים. הוא חיכה בסבלנות כשעה-שעתיים בין אלפי האנשים שחיכו בתור והתכונן לקבל את הדולר לצדקה ולברכה כחלק מה"סרט-נע" של האנשים הרבים. כשהגיע תורו והוא עבר ליד הרבי, הסתכל עליו הרבי ואמר: "נו, כבר יש מקוה בניו-זילנד"?...
את הסיפור הזה סיפור אותו איש לרבי מגור זצ"ל בהתפעלות גדולה. שאלו הרבי מגור: ממה אתה מתפעל כ"כ? ענה האיש כי הוא מתפעל מהזיכרון המופלא של הרבי. הגיב על-כך הרבי מגור: לא מכך אני מתפעל. זה ברור לי. יהודי קדוש כמו הרבי מליובאוויטש שטיהר וזיכך את עצמו כ"כ, כאשר הוא מביט בך הוא אינו רואה רק את גופך הגשמי אלא גם את נשמתך, ונשמות לא משתנות עם הזמן... מה שאני מתפעל הוא מהאהבת-ישראל והאיכפתיות של הרבי לכל יהודי. הוא דואג שגם בניו-זילנד יהיה מקוה-טהרה!