הילדים שנולדו בשבי ולא האמינו שהעולם קיים

הרב חיים הבר

משל עממי, שבזמננו אפשר להדביק אותו על הכורים בצ'ילה. מספרים על כורים בצ'ילה שנלכדו עמוק בתוך מכרה פחם ולא יכלו לצאת. אנשים בחוץ הצליחו לעשות חור ולשלוח להם אוכל, אבל בשום אופן לא הצליחו להוציא אותם החוצה. בפנים היה חשוך מאוד, ובתחילה הכורים התקשו להתרגל לחושך. עם הזמן התרגלו לחושך, וכאשר קלטו שהם עומדים להישאר שם עוד הרבה זמן – התחתנו בתוך המכרה והביאו ילדים לעולם. הילדים כבר נולדו בתוך החושך והיו בטוחים שזה האור וזה המצב הנורמלי ולא יכול להיות מצב אחר. עד שפעם אחת באו אנשים מבחוץ ובישרו להם שהצליחו לעשות חור גדול והם רוצים להוציא את הלכודים מתוך המכרה. אבל הילדים, שגדלו בחושך, סירבו להאמין שהם בחושך ושיכול להיות מצב אחר, וסירבו "להיגאל". לקח זמן עד שהסבירו להם שיש עולם שלם בחוץ והוא העולם האמיתי.

קשרים

הרב חיים הבר

הנמשל זה אולי אנחנו. אנו נולדנו בתוך הגלות, ונמצאים בה כמעט אלפיים שנה, ולפעמים קשה לנו להבין שהמצב שלנו לא נורמלי, והמצב הנורמלי הוא הגאולה. לכן אנו צריכים קצת ללמוד על הגאולה, ולראות מה כתבו הנביאים וחז"ל על הגאולה – עד שנבין שהגאולה זה המצב הנורמלי, והגלות זה המצב הלא-נורמלי. כאשר נבין את זה, נחכה בכל רגע למשיח, אחכה לו בכל יום שיבוא.