הרב יואל כהן, אור לי"ט כסלו תשמ"ב
הי' אחד ושמו יצחק למד בהיותו ילד בליובאוויטש שנה וחצי.
עברו השנים והוא התגלגל והגיע לארה"ק הגיע לקיבוץ ועזב את התומ"צ עד שאפי' ביוה"כ לא שמר, מובן עד כמה שהי' 'מהדר במצוות'...
כשהגיע הרבי הריי"ץ לארה"ק הי' בבית מלון שהנ"ל הי' עובר דרכו בדרכו לעבודתו. הוא החליט שלא יכנס כלל לרבי בכדי שלא ישפיע עליו, בכדי לגדור את עצמו שאפי' אם ירצה לא יכנס לבש מכנסים קצרים וכל הלבושים שאיתם לא יכנס בשום אופן.
הוא עבר כרגיל דרך המלון וראה הרבה חסידים בחוץ וכו', ולא יכול להתאפק והלך לביתו לבש מכנסיים ארוכים וכו', ונכנס לאדמו"ר הריי"ץ מיד שנכנס אמר לו אדמו"ר הריי"ץ שהכירו מיד: מ'דרייט זיך און מ'דרייט זיך און צום סוף זעט מען זיך'. [מסתובבים לכאן ומסתובבים לכאן וסוכ"ס מתראים] והוא התייפח מבכי (זיך געגאסן)...
וזהו שאפי' שלמד בקטנותו ורק שנה וחצי אבל היות ואחז בידית סוכ"ס חוזר למקורו.