אסנט / לקוטי סיפורים – פרלוב
פעם אמר כ"ק אדמו"ר הזקן בעל ה"תניא", מאמר חסידות, ובין השאר הזכיר את ענין הקץ והזמן שבו יבוא משיח במהרה בימינו אמן. הביא הרבי פסוקים ומאמרי חז"ל רבים שעל פיהם חישב והסיק כי שנת הגאולה תהא בשנת תר"ג... אלא שבמקום לומר את השנה האמורה שעל פי החשבון אכן זו היתה השנה, נזרקה לפתע מפיו של הרב שנה אחרת לגמרי... השתוממו החסידים, כיון ששנה זו שנזרקה מפה קודשו של הרבי היתה רחוקה משנת תר"ג – דבר שהחסידים כמובן לא רצו לקבל. ישבו אפוא החסידים והגיעו למסקנה שהשנה אליה התכוון הרבי היא שנת תר"ג.
שנים חלפו, והסיפור עבר מדור לדור והגיע אף לאוזניו של החסיד המפורסם רבי גרשון-דובער. הוא התפלא למסקנת החסידים ולא קיבל את דעתם. הוא לא הבין כיצד יתכן שכולם הסכימו כי הקץ הוא בשנת תר"ג בעוד שמפי קודשו של הרבי נזרקה שנה אחרת לגמרי?!
חסיד זה היה גם שד"ר – שלוחא דרבנן, והיה מרבה לנסוע למקומות שונים כדי לאסוף כסף. הוא החליט כי במסעותיו ינסה לחקור, שמא נמצא עוד חסיד שיודע מה בדיוק אמר הרבי בעת אמירת אותו מאמר מופלא.
באחד הימים הגיע רבי גרשון-דובער לעיר יקטרינוסלאב, ובין השאר נפגש עם רבה של העיר הרה"ח רבי דובער זאב. כשהגיעו לאותו ענין, סיפר רבי דובער זאב את אשר שמע מזקנו ששמע מאחד החסידים שנכח בעת אמירת המאמר הנזכר, ושמע את כל החשבונות שחישב הרבי על סמך פסוקי ומאמרי חז"ל ואכן כולם היו מכוונים לשנת ה'תר"ג אלא שלבסוף, כשהרבי היה צריך לנקוב בשנה המפורשת נזרקה מפיו שנה אחרת לגמרי, והוא אף זכר את מספר השנה שנזרקה מפי קודשו של הרבי, אך לא העז לגלות בשום פנים ואופן.
אותו חסיד שזכר את השנה ונצרה בליבו זכה להאריך ימים עד שאפילו החסיד רבי גרשון-דובער פגשו וביקשו שיספר לו, אך בשום אופן לא רצה לגלות את השנה. "זכיתי לאריכות ימי ושנותי רק משום שלא גיליתי על כך לאיש". כך נותר הדבר סתום וחתום עד כי יבא שילה...