ר' יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ה'תרמ"ו, בריסק - ט' תשרי ה'תש"ך, ירושלים). היה בנו של ר' חיים בריסקער. נקרא גם "הרב מבריסק", או ר' וועלוול.
תורת זאב זבחים סי' נא (מאת ר' זאב דוב צ'צ'יק תלמיד הרי"ז), הובא בהגדה של פסח, מבית לוי. "מרן רי"ז הלוי זיע"א היה חוזר ומשנן ומבהיר ומסביר ומנהיר עיקר זה של ביאת המשיח ושל החיוב לחכות לביאתו בכל יום וכל היום.
והיה מבאר בזה את הנוסח שאנו אומרים בכל יום: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא", שאין כאן קושיא ותירוץ, כמו שאין שום קושיא ותירוץ בנוסח שאר העיקרים, אלא שכאן אנו אומרים במילואו את כל מה שצריך להאמין ביסוד ועיקר זה של משיח, שלא די רק להאמין בבית המשיח, אלא שגם צריך לחכות לו בכל יום שיבוא, וזה שאנו אומרים שאע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא, וכמ"ש הרמב"ם ביד החזקה (פי"א מה' מלכים ה"א) שמי שאינו מחכה לביאתו הרי הוא כופר, וכמש"כ בפירוש המשניות (פרק חלק) אם יתמהמה חכה לו.
והיה מוסיף שלא די בזה שיחכה לו "בכל יום" שיבוא, אלא כמו שאנו אומרים בתפילה כי לישועתך קוינו "כל היום", דהיינו מחכים ומקוים "בכל יום", ו"כל היום", כל רגע ורגע ממש.
שם בשם הגרי"ז, חוברת שערי תורה ומה שקשה ממה שאמרו חז"ל שאליהו הנביא יבוא ג' ימים לפני ביאת המשיח, וא"כ איך מחכים שיבוא בכל יום אם אליהו לא בא קודם לבשרנו על כך, כשיבוא המשיח יתרץ קושיא זו, וההלכה היא כמו שכתוב אחכה לו בכל יום שיבוא.
התייחסות מכ"ק אדמו"ר
שיח שרפי קודש, בביקור בעל ה"פני מנחם" אצל כ"ק אדמו"ר, ד' אייר תשמ"ג ישנן טענות עלי, על כך שאני "מרעיש" תמיד, כי יש לצפות לביאת המשיח בכל יום ויום, שיבוא ביום זה ממש. נהניתי איפוא לראות בהגדה (שנדפסה השנה) בשם רבי וועלוועלע בריסקער, כי הפירוש ב"אחכה לו בכל יום שיבוא", היא בכל יום, ממש.
ויותר מכך: ויותר מכך: "לישועתך קוינו כל היום" - יש לקוות ולהמתין למשיח "כל היום" - "כל רגע ורגע ממש".
ועל השאלה הנשאלת: נאמר הרי, כי קודם ביאת המשיח, יבוא אליהו הנביא. ואם כן כיצד יתכן שמשיח יבוא היום, בעוד שאליהו הנביא לא בא אתמול? - הוא משיב: כי בשעה שיבוא משיח הוא (או אליהו הנביא) יישב את כל הקושיות, והוא ישיב אף לקושיא זו.
[עיי"ש בארוכה]
הערות
המבוא לעיל היה לעיני כ"ק אדמו"ר. בתורת זאב שם בפנים כתב עוד:
וכבר שאלו מקמי' דמרן זיע"א בהיותו פה בזכרון מאיר בחודש אדר תשי"ט ממאמר רז"ל שאליהו הנביא יבוא ג' ימים לפני ביאת המשיח, -- והשיב: "כשיבוא המשיח יתרץ קושיא זו".
והיינו כמו שהארכנו לעיל שלא איכפת לנו כלל וכלל שום קושיא, ואין לנו שום קושיא, ולא מחמת קושיא קשה לנו העיקר, ולא כשתיישב הקושיא יונח לנו, כי אין עיקר האמונה תלויים כלל ביישוב הקושיות עליהם, ואנחנו אומרים שאיננו מבינים את המאמרים, אבל מאמינים באמונה שלימה בהעיקרים בלי כל זיז ופגם כלשהו.
ודבר זה יסד לן הרמב"ם ב"איגרת המוסר" לר' אברהם בנו: שאם תוכל ליישב הפסוק או המאמר עם העיקר המקובל בידינו מאבותינו, מוטב, ואם לאו - עמדו בחזקתכם, והמאמר ההוא תאמר איני מבינו, עד כאן דברי הרמב"ם. ודוק היטב בזה, כי הוא יסוד גדול ועיקר גדול. [ועי' היטב בלשון המאירי שבת נ"ה, א', שאין עיקר וכו', עייש"ה].
וגם שאל אחד למרן זיע"א בירושלים את השאלה הנ"ל והשיבו: "ההלכה היא כמו שכתוב בסידור: אחכה לו בכל יום שיבוא".