כניסה

סוגיא: הברכות שנברך בביאת משיח

כ"ק אדמו"ר

שיחת ליל שמחת תורה תשמ"ט - תורת מנחם שם אות ז (עמ' 207) ועוד והוא העיקר - שתיכף ומיד נזכה לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" על הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו כפי שמסתבר בפשטות שכאשר יראו את משיח צדקנו בפעם הראשונה יצטרכו לברך שהחיינו, במכל שכן וקל וחומר מברכת שהחיינו על ראיית חבירו שלא ראהו אפילו שלשים יום (רמב"ם הל' ברכות פ"י ה"ב, סדר ברה"נ לאדה"ז פי"ב הי"א)1

הרב חיים פאלג'י

שו"ת לב חיים ח"ב סי' מב שאלה: בביאת משיחנו שיבא ויגאלינו במהרה בימינו אמן, מה ברכה אנחנו מברכים על הגאולה, ועל רוב טובה מברכים שהחיינו, והטוב והמטיב, ועל גאולת ישראל יורינו המורה ושכמ"ה [ושכרו כפול מן השמים].

תשובה: הקשית לשאול הלכתא למשיחא ונראה דמברכים ברכת גואל ישראל אשר גאלנו מגלות המר הזה, וכסדר שתיקנו בסו' אגדה ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו, ומברכים גאל ישראל. כמו כן יהיה בגאולה העתידה לבא בב"א וגם ברכת שהחיינו כי זכינו לזמן הזה, כי בודאי אנחנו קובעים יום הגאולה ליו"ט גמור ולקדש בו בקדושת היום וכן לומר שהחיינו.

וכן שמעתי שכן דעת מורינו הרב כנסת הגדולה ז"ל לו' כי יום הגאולה הוא יו"ט גמור, ולקדש עליו ובכלל קידוש היום הוא לומר ג"כ זמן.

רקע על המחברים

רבי חיים פלאג'י היה מגדולי חכמי ספרד בתקופת האחרונים. מחבר ספרים פורה. נולד באיזמיר, לקאלי קאדין ולרבי יעקב פלאג'י. סבו מצד אמו היה רבי יוסף רפאל בן חיים חזן מחבר ספר "חקרי לב" אשר בערוב ימיו עלה לארץ ישראל ושימש בה כראשון לציון. רבי חיים התפרסם בספריו הרבים, כ-80 במספר, אותם התחיל לכתוב בגיל 16 ואשר עוסקים בקשת רחבה של נושאים.

הספר כנסת הגדולה חובר ע"י רבי חיים בנבנישתי (קושטא, ה'שס"ג, 1603 - איזמיר, ה'תל"ג, 1673) היה רב באיזמיר, פוסק הלכה ידוע, ממפרשי הארבעה טורים. כנסת הגדולה - חיבורו המפורסם ביותר על השולחן ערוך, על שמו הוא נקרא "בעל כנסת הגדולה".

הרב שמואל הומינר

שאלה (מאת הרב שמואל הומינר, ירושלים): השי"ת יזכנו מהרה לקבל פני משיח ונברך אי"ה ארבע ברכות:

א. ברוך... חכם הרזים, שבודאי יהיה שם ששים רבוא ישראל וכהנה וכהנה עד אין מספר.

ב. ברוך... שחלק מחכמתו ליריאיו.

ג. ברוך.... שחלק מכבודו ליראיו.

ד. ברוך ... שהחיינו.

ויש להסתפק אם ברכה ב. וג. אולי אפשר לכלול ביחד שחלק מחכמתו ומכבודו ליראיו, או אולי הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות. [...]

== תשובת הרב שלמה זלמן אויערבאך ==

לענ"ד הדברים פשוטים, כללא הוא שאין חותמין בשתים פרט לאותם הדברים אשר החכמים ראו אותם כחדא [...]

== תשובת חכם אחד ==

[...] הנה על בשורה טובה לדידיה ולאחריני צריכים לברך הטוב והמטיב, וכשישמע שמשיח צדקנו בא אז צריך לברך "הטוב והמטיב", ואח"כ בראייתו אינו ברור שהוא מברך שהחיינו. וכיו"ב מצאתי בשער הציון סי' רכה סק"ה בענין לידת זכר דאם בירך הטוב והמטיב על שמיעת הבשורה טובה אז בתוך ל' א"י אם חייב לברך שהחיינו.

ועד שיבורר הדבר לא נוכל לברך שהחיינו בראייתו כי ספק ברכות להקל, רק שהוא יברך ברכת הטוב והמטיב בשמיעת ביאתו. ואולי על זמן ביאת משיח צדקנו שהוא כמו זמן חדש בעולם שייך לברך שהחיינו, מלבד על עצם הופעת משיח צדקנו שהוא מברך הטוב והמטיב, וצ"ע.

תשובת הרב שמואל הומינר: [...] עיין שו"ע סי' רכב בביאור הלכה ד"ה מברך שהחיינו ולפ"ז שפיר יש לומר דנברך שהחיינו ולא הטוב והמטיב. והנה רואה אביו או אמו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו, ולפי דברי כת"ר אם הם כמה אחים ואחיות יברכו הטוב והמטיב ולא שהחיינו, וכן הרואה חבירו שמברך שהחיינו אם הם שנים יברכו הטוב והמטיב, ולא מצאתי כעת כתוב חילוק זה, ולפי דברי יברכו שהחיינו ולא הטוב והמטיב.

== תשובת חכם אחד ==

מש"כ דנברך ארבעה ברכות אולי צריך לברך רק שלשה, הנה בחיי אדם כלל מ"ב ס"ו כותב: הרואה את חברו שחביב עליו וכו' ושמח וכו' מברך שהחיינו, לאחר י"ב חודש מחיה המתים, ואם הוא ג"כ חכם מברך שחלק מחכמתו ליראיו. זה שרואה חברו חכם וגם לאחר זמן צריך לברך שתי ברכות. ועי' בחיי אדם כלל מ"ג ס"ו אצל מלך צריך לברך שחלק מכבודו, ולא כתב אם חכם יברך שנים, גם בשו"ע לא נזכר, א"כ נראה מזה אם בירך שחלק מכבודו ליראיו נכלל כבר הברכה של חלק מחכמתו, ולא צריך לברך גם מחכמתו, כי השאלה היא לא רק על מלך המשיח אלא ג"כ על דוד המלך בחייו [וק"ו] על שלמה המלך, וכתוב בפוסקים מלכי ב"ד מברכים שחלק מכבודו, ולא נזכר הברכה של חכם, כי מלך על כולם הוא גדול ואם מברכים על התנשאות המלך אין מקום לברך על הקטן מזה, רק אם יברך מקודם ברכת חכם אז צריך לברך גם ברכת מכבודו, אבל לכתחילה נראה שיברך רק מכבודו.

סיכום

  • לכל הדיעות מברכים שהחיינו, ברכת חכם הרזים, וברכת שחלק מכבודו.
  • לפי הר"ח פאלאג'י מברכים גם ברכת אשר גאלנו.
  • לפי הר"ש הומינר מברכים גם שחלק מחכמתו, ונראה שהסכים עמו הרש"ז אויערבאך.
  • יתכן שמברכים גם הטוב והמטיב (ראה הערת הרב גרליצקי).

Footnotes

  1. וראה ביחידות להרבנים הראשיים (י"א אייר תשמ"ט – נדפס בסה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 742): "וכיון שלע"ל "אראנו נפלאות", יצטרכו לברך על נפלאות אלו, ואולי יצטרכו לברך גם שהחיינו". ↩

← חזרה לחיפוש