מדבר קדמות (להחיד"א), מערכת ק, סעיף טז
קיווי. אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו אפי' אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו', שמא תאמר עבר קציר וכו' ת"ל קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', לא נושעתם קוו ושובו וקוו וכו' ע"ש.
ובזה פירש הרב הגדול מהר"ר יוסף דוד זלה"ה בספרו הנחמד צמח דוד הנדפס מחדש ד' קכ"ג פ' ויחי מטבע ברכת את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום, דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא, דאם מן הדין נזכה בלא קיווי, והן לא מה יועיל הקיווי?
אבל ע"פ האמור א"ש והכי פירושה את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מ"מ תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווי ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו.
קשרים
בשיחת ש"פ האזינו תשמ"ו:
העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכגון דא) אודות דברי החיד"א בספרו מדבר קדמות ע"ד הצפי' לגאולה השלמה ... ופשוט שאין צורך להאריך ע"ד גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל, ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה ענינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'. ומכיון שכן, ישנו פס"ד להלכה אשר התקווה וצפי' לגאולה ממהרת ופעולת את הגאולה: "בשכר הקיווי כדאי שתגאלנו", ובפרט שבענין זה אין אף א' שחולק על דברי החיד"א.ועוד שם דהנ"ל הוא "פסק דין להלה מגדולי ישראל, אשר אפילו במצב ש"לא זכו" חס ושלום, הרי עצם האמונה בביאת המשיח והצפי' לבואו, ממהרת ומקרבת את הגאולה האמיתית והשלימה!"
בליל ז' מר-חשון תשמ"ו:
וכמו כן מצינו תוכן זה - בסגנון מבהיל - בפירוש הרד"ק לנ"ך [פירוש המקבול בכל תפוצות ישראל - ועד שבדפוסים הראשונים של מקראות גדולות נדפס גם פירוש הרד"ק] סוף שמואל ב' [ראה סיפור חז"ל: ה-70,000 שמתו בימי דוד כי לא תבעו בנין בית המקדש] ועל של פועל באתי: כפי הנראה מהשאלות והטענות שנשמעים ע"ד הקיווי הצפי' והדרישה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו - ישנם כאלו שאינם יודעים אודות דברי החיד"א והרד"ק האמורים לעיל. ולכן, כדאי ונכון שא' ידפיס דברים אלו ב"עיתון".1
לשון המדרש
ילקוט שמעוני תהלים רמז תשלו
למנצח לדוד מזמור שיר קוה קויתי ה' ויט אלי. זש"ה ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי, וכן הוא אומר טוב ה' לקויו, ואומר שובו לבצרון אסירי התקוה, שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו תלמוד לומר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' קויתם ולא נושעתם, קוו ושובו וקוו
Footnotes
-
ובהמשך שם:
ובהדגשה - לא בשמי, שכן נוסף לכך שישנם כאלו שבשמעם שדברים אלו נאמרו ע"י פלוני, יטענו "איפכא מסתברא" (כידוע במקרים כיו"ב, ואכמ"ל בזה), הרי בנדו"ד, ענין הגאולה, נוגע ביותר לומר את הדבירם בשם אומרם, כדברי חז"ל, כל האומר דבר בשם אומר מביא גאולה לעולם.
ולכן יש לפרסם דברים אלו בשם אומרם, הן בנוגע לדברי הרד"ק והן בנוגע לדברי החיד"א, עי"ז שיעתיקו את דבריהם אות באות ממש נוסף לציון המקור כו' כדי לזכות את אחינו בנ"י שספרים אלו אינם מצויים תחת ידם.
↩