אחרון של פסח תשט"ו / לקו"ש ח"ד עמ' 1299
כל ענין – יש לו מקור בנגלה דתורה. וכן הוא בנוגע למנהג שתיית ד' כוסות באחרון של פסח, שגם למנהג זה ודאי שיש מקום בנגלה.
ויש לומר בדרך אפשר:
בירושלמי (פסחים פרק י הלכה א) מבואר שד' כוסות הם כנגד ארבע כוסות של פרעה הרומזים ליציאת מצרים, ויש אומרים שהם "כנגד ארבעה כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם... וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבע כוסות של נחמות, ה' מנת חלקי וכוסי, דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, והדין כוס ישועות אשא, תרין".
ואין זו פלוגתא עם המאן־דאמר הראשון, אלא הוספה: המאן־דאמר הראשון מבאר את השייכות של ד' הכוסות לענין יציאת מצרים, והמאן־דאמר השני מוסיף לבאר גם את השייכות לגאולה העתידה.
ושייכות הד' כוסות דלעתיד לחג הפסח – מובן על־פי הידוע שביציאת מצרים נפתח הצינור גם לגאולה העתידה.
ומזה מובן (במכל־שכן) ענין הד' כוסות של אחרון של פסח, בסופו של יום, בסעודת משיח, שהוא כדי לעורר את גילוי ד' כוסות שלעתיד. כי כל הגילויים דלעתיד תלויים בעבודתינו עכשיו, וההכנה אינה רק להסיר את הדברים המונעים את הגילוי דלעתיד, ע"י העובדה דסור מרע, אלא גם לעורר ולהמשיך את הגילויים דלעתיד. וע"י שתיים הד' כוסות ממשיכים וממהרים את גילוי ד' הכוסות דלעתיד. וע"ד הידוע הטעם שהנביאים הוצרכו לעשות פעולות בגשמיות, מתאים לענין נבואתם, כדי למהר ולהמשיך את הנבואה בגשמיות.
ירושלמי, פסחים פרק י הלכה א
מניין לארבעה כוסות
- רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות [שמות ו ו] לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
- רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה [בראשית מ יא יג] וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתת כוס פרעה בידו וגו'.
- רבי לוי אמר כנגד ארבעה מלכיות
- ורבנן אמרי כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם [ירמי' כה טו] כי כה אמר ה' אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החימה וגו' [שם נא ז] כוס זהב בבל ביד ה' [תהילים עה ט] כי כוס ביד ה' [שם יא ו] ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם מהו מנת כוסם רבי אבין אמר דיפלי פוטירין כדיפלי פוטירין אחר המרחץ
- וכנגדן עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות [תהילים טז ה] ה' מנת חלקי וכוסי [שם כג ה] דשנת בשמן ראשי כוסי רויה והדין [שם קטז יג] כוס ישועות אשא תריין.
פני משה שם
כנגד ארבעה כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות וכו'. כלומר שמרמזין הן גם על הגאולה לעתיד:
מהו מנת כוסם. דמשמע שיש איזה דבר בכוסם:
דיפיילי פוטירין. כאותו כוס של פיילי פוטירין ששותין אחר המרחץ ומשימים בו דברים המקררין את הגוף כך אחר שימטיר עליהם פחים אש וגפרית המחממין נותן רוח זלעפות למנת כוסם בכדי שיתקיימו ולסבול עוד להפורענות:
והדין כוס ישועות אשא תריין. דישועות תרתי משמע:
פירוט הפסוקים
ארבע כוסות של פורענות
ירמיהו פרק כה פסוק טו - כִּי כֹה אָמַר הוי' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם. רש"י: כוס היין החימה - נבואת הפורענות. מצודת דוד: המשיל חמת ה' וגזרת הפורעניות ליין המבלבל את המוח. והשקיתה - רצה לומר התנבא עליהם.
ירמיהו פרק נא פסוק ז - כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד הוי' מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם. מצודת דוד: כוס זהב - עד הנה היה בבל ביד ה' ככוס יין נקי וצלול כזהב והיא היתה משכרת כל הארץ ר"ל על ידי בבל האביד הארצות כי הוא בלבל דעתם כיין המשתכר ומבלבל. מיינה - מיין הכוס ההוא שתו העובדי כוכבים ולכן נעשו הוללים וסכלים כשכורים ולא יכלו להלחם.
תהלים פרק עה פסוק ט - כִּי כוֹס בְּיַד הוי' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. רד"ק: כי כוס ביד ה', להשקות העמים בקיבוץ גליות, ואז ישפיל האומות וירים ישראל, כי בידו הוא הכל. והכוס הזה כבר שתו ישראל בגלות, כמו שכתוב (ישעיה נא, יז): אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית, ובקיבוץ גליות ישתו הגוים הרשעים שבהם. מצודות: המשיל הפורעניות לשתיית היין המבלבל דעת האדם. חמר - משובח בטעם. מסך - ענין מזיגה. אך שמריה - סרס המקרא לומר אך כל רשעי ארץ ימצו וישתו כל הכוס עם השמרים אבל לא הצדיקים.
יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם. מצודת דוד: ימטר - כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם. מנת כוסם - המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר"ל פורעניות רב יביא עליהם.
ארבעה כוסות של נחמות
תהלים פרק טז פסוק ה - הוי' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. מצודת דוד: ה' מנת חלקי - הוא המנה הניתן לחלקי ר"ל בו אני מאמין. וכוסי - הוא המנה הניתן בתוך כוסי וכפל הדבר במ"ש. תומיך - תמכת בידי להניחה על הגורל ההוא ר"ל עוררת לבי להאמין בך ואמר במשל כדרך האב התומך יד בנו החביב לו ומניחה על חלק היפה לומר את זה ברור לך.
תהלים פרק כג פסוק ה - תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: מצודת דוד: תערוך - ועי"ז אבטח שעוד תערוך לפני שלחן במעדנים להתענג בהם. נגד צוררי - רצה לומר המה יראו בכבודי. דשנת - רצה לומר מאז משחת ראשי בשמן המשחה להיות מלך. כוסי רויה - הבטחתני להיות כוסי שבעה רצה לומר שאמלוך בכל אות נפשי ודברך הלא תקום. מלבי"ם: רויה. שביעה במשקה, שלא ישתה מן הנחל רק ירוה מן הכוס.
3-4) תהלים פרק קטז פסוק יג - כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם הוי' אֶקְרָא. רש"י: כוס ישועות אשא - אביא הנסכים על התודות שנדרתי כמו שאמר לך אזבח זבח תודה ועל אותו הכוס בשמך אקרא על הישועה זו, שכן אין הלוי אומר שירה אלא על היין. רד"ק: כשאעשה משתה ושמחה, ארים כוס היין ואודנו עליו בפני רבים, ואזכור ישועתו שהושיעני, ואותו הכוס יקרא כוס ישועות. ובשם ה' אקרא, כמו שהייתי עושה בעת הצרה - צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא - כן בעת הרווחה, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.