גב' ציפורה מנדלסון. גרה ברובע היהודי, ומתחת לביתה גילו הארכיאולוגים מקווה מימי בית שני.
ביום מן הימים חשבה לעצמה: עוד מעט המשיח מגיע ויבנה בית המקדש, ואז המקווה יחזור לפעולה, והכוהנים יטבלו בו. אחרי הטבילה, הם יעלו לקומה ראשונה, ידפקו אצלי בדלת וישאלו: ציפורה, מה עם קפה ועוגה?
מתוך אמונה תמימה בביאת המשיח, החליטה להכין מאה פרוסות עוגה (בפסח מדובר מן הסתם בעוגה כשרה לפסח...), שנמצאות כל הזמן במקפיא ומוכנות לרגע שהמשיח יבוא והכוהנים יבקשו קפה ועוגה. זו האמונה התמימה של נשות ישראל.