יום אחד ישב ר' ישראל סלנטר עם תלמידיו.
נכנס אחד מחשובי בעלי הבתים שבעיר כדי לשאול אותו שאלה. לאחר שהלך, נאנח רבי ישראל אנחה כבדה, והתלמידים לא הבינו את פשרה.
שאלוהו, והרב השיב ואמר:
"כשנכנס אדם נכבד זה חשתי בושה רבה, כשראיתי שאחד משרוולי בגדי היה קרוע במקצת. אבל אחר כך נשאתי קל וחומר בעצמי: אם לפני בשר ודם התבישתי בגלל קרע קטן בשרוול בגדי, כמה גדולה תהיה הבושה לעתיד לבוא, כשנצא להראות את עצמנו לפני המשיח עם כל הקרעים והכתמים שבנפש.
סיים והוסיף: מוכרחים להזדרז ולתקן את קרעי הנפש מבעוד מועד!