ממוזער|"ובעד מן באקי מא זא משיח..." (הגדת 'שאר ירקות') ממוזער|פיוט "יום בא משיח לישראל" (מתוך הגדת 'שאר ירקות')
הגדה של פסח - "שאר ירקות" (להחכם רבי דוד אסבאג מהעיר מוגאדור, נדפס בכאזאבלנקא תש"ג), דף מז, ב מודעת זאת בכל ערי המערב אשר תקנו לנו אבות מקדם ע"ה, והנה במוצאי חג הפסח אשריכם ישראל עם הקודש, כלם פרחאנין די עמלו (כולם שמחים שעשו את) רצון השי"ת ובעד מן באקי מא זא משיח (ואפילו שעדיין לא בא משיח) באקיא נית לאמונה (עדיין ישנה האמונה) ופחאל לוול די מכתוב פלהגדה (וכמו שכתוב בהגדה): לשנה הבאה בני חורין, וכן במוצאי הפסח קרא לילה יום אמונה ויאמן העם. ובכל בתי כנסיות ילכו מחיל אל חיל, אחר תפלת ערבית מסדרים בקולי קולות קול רנה וישועה באהלי צדיקים כמה פסוקי מוסר מדברי רז"ל משלי שלמה לדעת חכמה לא חסר ופרקי אבות משולבות ענף עץ חיים עבות...
בההגדה הנ"ל יש גם פיוט על משיח, שחיבר הרב דוד אסבאג, לאמרו "לכבוד יום אמונה" במוצאי חג הפסח. (ראה צילום). ובעמוד ו' שם כתב ".. מלפנים יקראו למוצאי חג פסח יום האמונה שמאמינים בביאת המשיח כי לישועתך קווינו כל היום, אחר כך בדורות האלה שלא הבינו יום האמונה קראו לו יום למימונה והתכוונו לשם ממון"1, ובדף ה, ב הוא מאריך שבניסן עתידין להיגאל, ומזכיר את מאחז"ל (מכילתא פ' בשלח), "שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה שנאמר ויאמן העם ... [וכן אתה מוצא שאין הגלויות מתכנסות אלא בשכר אמנה שנ' אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש וגו', וכתיב וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה.]
רבי דוד אסבאג חי במרוקו בהמאה הי"ט-כ. (ארזי הלבנון). למחבר היתה חנות תבלין במוגאדור והיה יודע כתלמיד חכם. חיבר גם פיוטים ועמד בראש חברה, שתפקידה היה לדאוג לשמירת השבת והאדרתה. (זכור לאברהם אלמליח עמ' 219). בראש הספר 'שאר ירקות' מופיעים הסכמות רבות מחכמי מורוקו.
- להורדת הדפים החשובים מההגדה לחץ כאן (בדפים הראשונים תמצא את הדף השער והסכמות, בעמ' 15-16 הוא מדבר על משיח, בעמ' 17 הוא מסכם את הדברים, ובעמ' 18 מופיע הפיוט)
הגדה של פסח - מגיד לאדם (להרב יוסף בן נאיים) עמ' 216. עוד שמעתי שמה אומרים מימונא היא אמונה, והוא דאמרו חז"ל דבניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל. וכיון שראו שרוב ניסן יצא ועדיין לא נגאלו, לכן מכריזין ואומרים מילת אמונה, שאנו מחזיקין ומאמינים באמונה על זה. אלא שבאורך הזמן נתחלפה בפי ההמון ונשתנית אות אלף באות מ"ם.2
הרב יוסף בן נאיים, נולד בתרמ"ב בפאס, וחיבר למעלה מ-40 ספרים. נפטר בט"ז בשבט ה'תשכ"א (1961) בפאס ושם מ"כ.
הקשר בין מימונה לסעודת משיח
הבא לקמן אינו מובא כמקור, אלא כדי להראות שהקשר לסעודת משיח קיים בשיח הציבורי, ואפשר להזכיר את הקשר הזה כאשר מדברים בבית כנסת של עדות המזרח.
ר' יחזקאל סעדיאן, אמרי יחזקאל - פניני המועדים ח"ב עמ' 57 חג המימונה נקרא גם חג האמונה.
תשאלו: מה הקשר בין מוצאי שביעי של פסח לבין האמונה?
התשובה לכך: מכיון שמיד בצאת החג - עלול להכנס בתוכינו ח"ו כמין רפיון ויאוש מהאמונה החזקה שלנו בגאולה.
שהרי חז"ל הבטיחו ואמרו (ראש השנה דף יא, א), ר' יהושע אומר, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל! כלומר, שחודש ניסן - הוא חודש הזדמנות לתפוס את הגאולה.
ובכל זאת, מה קורה איתנו במציאות בשטח?
עבר כבר חג הפסח, אנו ברגעים האחרונים של שביעי של פסח, כמעט מסתיימת ניסן, ובכל זאת, אנחנו עדיין לא נושענו? אז אולי באמת כבר הגיע הזמן להרים ידים וח"ו להתאייש?
ובדיוק לשם כך אנו באים, ותיכף בצאת החג אנו חוגגים את "חג האמונה" שלנו בביאת המשיח! כדי לשדר מסר לכל עם ישראל:
נצח ישראל לא ישקר! ואנחנו גם באמונתינו לא נשבר! ואפילו שעברו עלינו כבר עשרות חגי פסח, והעגלה של הגלות עדיין תקועה בתוך הבוץ, אבל אנחנו מהאמונה שלנו לא נזוז מאומה. נמשיך להאמין באמונה ובתמימות לדברי רבותינו הקדושים, ואם למרות זאת המשיח עדיין לא הגיע היום, אז בע"ה מחר!
זהו המסר המרכזי שאנו רוצים לשדר דרך החגיגות של החג המימונה.
ומטעם זה באמת, נוהגים בכמה עדות לערוך סעודה שלישית ביו"ט של שביעי של פסח, וקוראים לה סעודת משיח, כדי להעביר את המסר שאע"פ שחג הגאולה לקראת סיום, אבל אמונתינו עדיין חזקה בביאת הגואל.
המחבר הוא ר' יחזקאל סעדיאן, כפי הנראה אברך צעיר ודרשן.
ר' ניסים פנירי, שערי ניסים - שבת וחגי ישראל, עמ' קנו במוצאי שביעי של פסח חוגגים כמה עדות בישראל ובמיוחד יוצאי מרוקו את המימונה, מה הטעם לכך? קודם כל יש לציין כי מימונה זה מהלה אמונה.
יום האמונה נקבע לזכר קריעת ים סוף והצלת בני ישראל מידי מצרים ומידי פרעה שאז נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
האמונה שפרנסה של האדם היא בידי שמים, ודבר זה רמוז במלה מימונה עצמה - מימונה אותיות מימון ה' - או ממון י"ה. זה אומר, המימון שזקוק לו האדם לפרנסתו בא מה' יתברך.
האמונה בביאת המשיח, שהמימונה מקורה במרוקו, ואז ביום השביעי של פסח בשעות אחה"צ היו יוצאים היהודים לשדות כדי לקבל את פני המשיח[^3]. חסידי חב"ד עושים היום סעודת משיח במקום סעודה שלישית בשביעי של פסח.
מימונה היא גם ע"ש אביו של הרמב"ם - מיימון.
חכם נסים פנירי שי' נולד בשנת התר"ץ בעירק, וחיבר כמה ספרים על גימטריאות... כפי הנראה אינו דמות תורנית.
קשרים
- אפשר להוסיף, שמסופר על תלמיד חכם גדול בדור הקודם[^4] שפעם שמעו אותו נאנח בתחילת חודש אייר. כאשר הוא שאל אותו מהי סיבת האנחה, הסביר: "'חז"ל אמרו: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל. עכשיו, שוב חלף חודש ניסן, ולא נמצאנו ראויים לקדם פני המשיח". וכדי למנוע מצב כזה, אנו רוצים לחזק את האמונה במשיח בשלהי חג הפסח.
וראה עוד בזה בס' מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה עמ' 86-87. [^3]: לא שמעתי על מנהג זה, וצ"ע. [^4]: הרב משה פיינשטיין ז"ל.