כניסה

רעיון לסעודת משיח - לעדות המזרח

דרשה

מ.א.

הערה: כדאי להוסיף תוארים אצל כל אחד מגדולי ישראל המוזכרים כאן (הצדיק המפורסם ... זצוק"ל וכו'), כנהוג אצל אחינו בנ"י הספרדים.

חג שמח לכולם!

יש לנו מסורת איש מפי איש מהבעל שם טוב, שפעם אחת בשנה מתגלה האור של המשיח בעולם, וזה קורה היום - עכשיו, בשביעי של פסח, הוא קרא לזה "גילוי הארת המשיח". ולכן תיקן לעשות סעודה לכבודו של המשיח - "סעודת משיח".

המנהג גם לשתות ארבע כוסות של יין כנגד ה"ארבע כוסות של נחמות" שנקבל בביאת המשיח (כמוזכר בירושלמי רפ"י דפסחים).

ואכן, זכות גדולה זכה בית הכנסת שלנו לערוך את סעודת המשיח, ומגיעה ברכת יישר כח לרב ולגבאים על העידוד ועל עריכת הסעודה. שתזכו, יחד עם כולנו, לעשות את סעודת המשיח יחד עם המשיח בכבודו ובעצמו, אמן!1

יום האמונה

הגדת 'שאר ירקות'

מטרה: לשכנע את הקהל שסעודת משיח מתאים גם למסורת שלהם

ראיתי לאחרונה הגדה מעניינית שהודפסה בכאזאבלאנקא בשנת תש"ג - לפני 74 שנה. השם של ההגדה היא מקורית למדי: "שאר ירקות". הספר חובר ע"י תלמיד חכם בעיר מוגאדור, רבי דוד אסבאג.

בתחילת ההגדה הוא כותב:

מלפנים יקראו למוצאי חג פסח יום האמונה שמאמינים בביאת המשיח כי לישועתך קווינו כל היום, אחר כך בדורות האלה שלא הבינו יום האמונה קראו לו יום למימונה2

במילים אחרות, כמו שביאר רבי יוסף בן נאיים, גאון עצום מהדור הקודם מהעיר פאס (שחיבר למעלה מ-40 ספרים) בההגדה שלו "מגיד לאדם", דאמרו חז"ל דבניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל. וכיון שראו שרוב ניסן יצא ועדיין לא נגאלו, לכן מכריזין ואומרים מילת אמונה, שאנו מחזיקין ומאמינים באמונה על זה. אלא שבאורך הזמן נתחלפה בפי ההמון ונשתנית אות אלף באות מ"ם.

במילים אחרות, בצאת החג - עלול להכנס בתוכינו ח"ו רפיון ויאוש מהאמונה החזקה שלנו בגאולה, שהרי חז"ל הבטיחו ואמרו (ראש השנה דף יא, א), "ר' יהושע אומר . . בניסן נגאלו, בניסן עתידין להגאל" כלומר, שחודש ניסן - הוא חודש הזדמנות לתפוס את הגאולה.

ובכל זאת, מה קורה איתנו במציאות בשטח? עבר כבר חג הפסח, אנו ברגעים האחרונים של שביעי של פסח, כמעט מסתיימת ניסן, ובכל זאת, אנחנו עדיין לא נושענו!

ולכן בצאת החג אנו חוגגים את "חג האמונה" שלנו בביאת המשיח! כדי לשדר מסר לכל עם ישראל, שבשום פנים ואופן לא נתייאש, אנו נמשיך להאמין ולחכות לביאת המשיח, ואם למרות זאת המשיח עדיין לא הגיע היום, אז בע"ה מחר!3

חז"ל אומרים במסכת פסחים (סו, א) "הנח להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן". ואכן, כפי שהבעל-שם-טוב הקדוש גילה, הקשר בין היום הזה לבין האמונה במשיח הוא פנימי ועמוק גם על פי תורת הסוד. והאמת, שזה גם מרומז בהפטורה של אחרון של פסח בחוץ לארץ, כמו שאומר מרן הב"י בסי' תצ, "וביום שמיני עוד היום בנוב לעמוד", ומה כתוב שם? הנבואות על ביאת המשיח, וגר זאב עם כבש ועוד.4

הלכתא למשיחא

האם נביא פסח שני?

היה זה לפני יותר ממאתיים שנים כאשר חכמי ישיבת "חסד לאברהם ובנין שלמה" שבירושלים עיר הקודש (בתקופה שגאון עולם רבינו יוסף חיים דוד אזולאי - החיד"א, כיהן בראשותה), נכנסו לבית המדרש לאחר חג הפסח, ובליבם שמחה עצומה על שזכו לחוג את חג הפסח כהלכתו, אך גם יגון ודווי לב על שעוד לא זכו ובית המקדש לא נבנה ושוב חלפה שנה מבלי שהקריבו את קרבן הפסח. ישבו ושחו בענין זה ובינם לבינם החלו מתלבטים מה יהא אם יבוא משיח עכשיו - בימים אלו שבין פסח ראשון לפסח שני, האם יזכו כלל ישראל להקריב את פסח שני או שמא לאו.

מתוך שהחלו דנים בשאלה, החלו מרחיבים את הנידון עוד ועוד, כאשר בסך הכל נכרכו בו שמונה ספיקות, הנה חלק מהם:

  • אם יבוא משיח צדקנו לאחר חג הפסח, האם חייבים ישראל בהקרבת פסח שני, או שמא לא.
  • האם יש חילוק בין אלו שישבו בארץ ישראל בזמן פסח ראשון לבין אלו שיבואו אליה אחר כך - לאחר ביאת המשיח.
  • לאחר ביאת משיח יתכן שנזכה אף לתחיית המתים, האם אף המתים שיקומו לתחייה יהיו חייבים בהקרבת פסח שני.
  • ואם נשיב כי כן נהיה חייבים בהקרבת קרבן פסח בביאת גואל בין פסח ראשון לפסח שני, מה יהא אם יבוא משיח ממש בימים הסמוכים לפסח שני כאשר כבר לא יהא שהות כדי להזות על כלל ישראל הטמאים כולם בטומאת מת, מאפר פרה אדומה ביום השלישי וביום השביעי, האם יותר לנו לעשות את הפסח גם בטומאת ציבור - אף שלעולם אין פסח שני בא בטומאה - ומשום שכאן לא היה אפשר כלל להקריב פסח ראשון, או שמא לא. כך הוסיפו חכמי הישיבה ופלפלו בשאלה זו מבלי מצוא תשובה, עד שהחליטו להעלותה על הכתב ולהפנותה אל חתנו של ראש הישיבה - הוא הגאון רבי אברהם פארדו, שלימים - לאחר הסתלקות חותנו כיהן בעצמו בראשות הישיבה.

רבי אברהם היה עניו ושפל רוח, ואת תשובתו (אותה מביא חותנו החיד"א בשו"ת "יוסף אומץ" סימן ו) הוא פותח בענווה המלאה שפלות רוח ונמיכות קומה. אך לאחריה הרי הוא זוקף את קומתו בדברי תורה ונפנה לפלפל בכל צדדי השאלה אותה העלו חכמי הישיבה.5

הרי ש"חג האמונה" עובד. במקום שאותם תלמידים יתייאשו מהגאולה בגלל שלא שהמשיח לא הגיע בחודש ניסן, התחילו לתכנן עבור האפשרות שמשיח יגיע בחודש אייר, ויצטרכו להביא קרבן פסח שני.

וזה לא היה מקרה יוצא דופן, כאשר הרבי מליובאוויטש נפגש עם גדולי ישראל בחודש אייר, הוא גם דן איתם אודות האפשרות של הקרבת קרבן פסח שני6. [כאשר נפגש הרבי עם הרב מרדכי אליהו (והרב אברהם שפירא) ביום י"א אייר תשמ"ט הם דנו על הנושא מזווית פרקטית, מאיפה ימצאו כמות גדולה כל כך של כבשים בלי מום בהתראה כל כך קצרה...]

אף שעבר פסח, האמונה של גדולי ישראל לא נפגעה ולא נחלשה כלל, והמשיכו להאמין ולצפות לביאת המשיח, והשתדלו מאוד להיות מוכנים שמשיח לביאת המשיח בכל רגע.

הברכות שנברך על ראיית המשיח

הנה עוד דוגמא, של שאלה הלכתית - שעצם השאלה מספרת הרבה על האמונה החזקה של השואל בביאת המשיח.

רבי חיים פלאג'י היה מגדולי חכמי ספרד בתקופת האחרונים. מחבר ספרים פורה. נולד באיזמיר, לקאלי קאדין ולרבי יעקב פלאג'י. סבו מצד אמו היה רבי יוסף רפאל בן חיים חזן מחבר ספר "חקרי לב" אשר בערוב ימיו עלה לארץ ישראל ושימש בה כראשון לציון. רבי חיים התפרסם בספריו הרבים, כ-80 במספר, אותם התחיל לכתוב בגיל 16 ואשר עוסקים בקשת רחבה של נושאים.

בשו"ת לב חיים ח"ב סי' מב הוא נשאל, "בביאת משיחנו שיבא ויגאלינו במהרה בימינו אמן, מה ברכה אנחנו מברכים על הגאולה, ועל רוב טובה מברכים שהחיינו, והטוב והמטיב, ועל גאולת ישראל יורינו המורה ושכמ"ה."

תשובה: הקשית לשאול הלכתא למשיחא ונראה דמברכים ברכת גואל ישראל אשר גאלנו מגלות המר הזה, וכסדר שתיקנו בסו' אגדה ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו, ומברכים גאל ישראל. כמו כן יהיה בגאולה העתידה לבא בב"א וגם ברכת שהחיינו כי זכינו לזמן הזה, כי בודאי אנחנו קובעים יום הגאולה ליו"ט גמור ולקדש בו בקדושת היום וכן לומר שהחיינו.
וכן שמעתי שכן דעת מורינו הרב כנסת הגדולה ז"ל (רבי חיים בנבנישתי, רב בטורקיה במאה ה-17) לומר כי יום הגאולה הוא יו"ט גמור, ולקדש עליו ובכלל קידוש היום הוא לומר ג"כ זמן.
אם כן, לפי דבריו צריכים לברך שהחיינו, הטוב והמטיב וברכת "אשר גאלנו" מתוך ההגדה של פסח. תזכרו איפא אתם שמים את ההגדות כי עוד מעט נטצרך אותם שוב עבור הברכה הזו...

להיות מוכנים

הנה עוד כמה דוגמאות קצרות של יהודים שחיכו למשיח בכל ליבם:

למה חשוב כל כך לחכות למשיח?

כ"ק אדמו"ר ביקש כמה פעמים לפרסם את דברי החיד"א. ראה ציטוט: בשכר הקיווי כדאי שתגאלנו (החיד"א)

יש שואלים למה חשוב כל כך לחכות למשיח? מתי שיבוא יבוא...! האם זה משנה אם נחכה או לא נחכה?

מביא החיד"א מדרש נפלא עה"פ (תהלים פרק מ) קוה קויתי ה' ויט אלי - שזהו שאמר הכתוב קוינו לו ויושיענו, שאפילו אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי.

ועוד אומר שם המדרש "שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו? תלמוד לומר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'. קויתם ולא נושעתם? קוו ושובו וקוו!

על פי המדרש הזה מתרץ החיד"א למה כתוב בברכת את צמח דוד מהרה תצמיח, "וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום". דלכאורה למה כתוב כי לישעותך קוינו? האם זה אמור לשכנע את הקב"ה להושיע אותנו? אם מגיע לנו, נזכה לכך גם בלי "לקוות כל היום", ואם לא מגיע לנו, אז מה יעזור לנו "לקוות"?

אך התשובה היא, שאנו אומרים להקב"ה כך: גם לא מגיע לנו, מכל מקום בבקשה תביא את המשיח. למה? כי לישועתך קוינו - קיימנו את מצות הקיווי, אנו מחכים כל היום שמשיח יבוא, ובשכר זה כדאי שתגאלנו.

אבל על פי האמור אתי שפיר, והכי פירושה את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מ"מ תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווי ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו."

הרעיון כאן, הוא רעיון נפלא. שעצם זה שאנו מחכים למשיח באמת מקרבת את ביאת המשיח. וגם אם חיכינו הוא לא הגיע, זה לא היה לריק, הגאולת מתקרבת בזכות הקיווי. ולכן לעולם לא נסיח את הדעת מהגאולה, ונמשיך לחכות עד שהוא יגיע.

לא מספיק להאמין במשיח, אלא צריכים גם לחכות. וכמו שכתוב ברמב"ם בהל' מלכים, שמעיקרי האמונה גם להאמין במשיח, וגם לחכות שהוא יבוא. לחכות זה אומר כמו שאדם חולה ר"ל ששוכב עם כאבים חזקים מחכה בקוצר רוח שהרופא יכנס להקל עליו, וכל פעם שהדלת נפתחת הוא אומר, אולי זה הוא? ואם הוא רואה שזה לא הרופא, הצפייה שלו לרופא רק מתגברת. (ע"פ אמרה: לחכות למשיח כמו שחולה אנוש מחכה לרופא).

המעשה הוא העיקר

הרבי הודיע שהגאולה מאוד קרובה, ושדורנו היא דור הגאולה, כך שלא נצטרך לחכות עוד הרבה זמן.

אבל בינתיים, מה צריך לעשות?

  • לא להסיח את הדעת מהמשיח. הרבי מלובאוויטש היה מסיים כל שיחה עם בקשה ותפילה מפורטת על הגאולה, זה תמיד היה על הפרק.
  • כשאומרים את המילים "כי לישועתך קוינו כל היום" - לכוון עם כל הלב.
  • ואם רואים שזה לא הולך כל כך חלק, כדאי להקדיש זמן ללמוד ולחשוב על הנושא של הגאולה. אם נחשוב על הגן עדן עלי אדמות שיהיה לנו בימות המשיח, ללא מלחמות, ללא מחלוקת, ללא מחלות, ללא לחץ של עבודה וכו', שפע גשמי ורוחני, כמו שמתואר ברמב"ם הל' מלכים ובעוד ספרים, יהי' לנו קשה מאוד שלא לחכות!

אחרי הניגונים

משיח משיח... שמחם שמחם...

אפשרות א' - שלא נבוש

עוד סיבה חשובה למה טוב לחכות למשיח היא שכמה שיותר חושבים על המשיח, כך נהיה יותר מוכנים כשהוא יבוא.

אפשרות ב'- הגאולה קרובה

מטרה: שיבינו למה יש דגש מיוחד עכשיו על משיח, עוד יותר ממה שהיה נהוג אצל אבותיהם

Footnotes

  1. שורה זו היא מתוך דרשתו של הרב חיים הבר. ↩

  2. עוד כותב שם: מודעת זאת בכל ערי המערב אשר תקנו לנו אבות מקדם ע"ה, והנה במוצאי חג הפסח אשריכם ישראל עם הקודש, כולם שמחים שעשו את רצון השי"ת ואפילו שעדיין לא בא משיח, עדיין ישנה האמונה, וכמו שכתוב בהגדה: לשנה הבאה בני חורין, וכן במוצאי הפסח קרא לילה יום אמונה ויאמן העם. ובכל בתי כנסיות ילכו מחיל אל חיל, אחר תפלת ערבית מסדרים בקולי קולות קול רנה וישועה באהלי צדיקים כמה פסוקי מוסר מדברי רז"ל משלי שלמה לדעת חכמה לא חסר ופרקי אבות ... ↩

  3. האותיות של הסיכום הוא ע"פ אמרי יחזקאל פניני המועדים ח"ב עמ' 57, רק ששם לא הביא את המקורות הקדומים יותר. ↩

  4. ראה בארוכה בשיחת אחש"פ תשד"ם. לפי הפשט הטעם הוא משום דנזכר שם על סנחריב, אבל אי משום הא, הרי מפלתו היתה בלילה הראשון של החג, עיי"ש. ↩

  5. מתוך סוגיא: אם יבוא משיח בימים אלו - הנקריב פסח שני? > סיכום התשובה ביוסף אומץ. ↩

  6. ראה סוגיא - אם יבוא משיח בימים אלו - הנקריב פסח שני? ↩

← חזרה לחיפוש