הרב מרדכי צבי דוברבסקי
נקודות משיעור הלכה לנשים בקהילת חב"ד ראשל"צ
מנהגי ספירת העומר
מובא בגמרא[1]: "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד. מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה".
בעקבות הפורענות הזו, נוהגים אבלות בימים אלו, אם כי קצת אבלות ולא אבלות חמורה כמו בימי "בין המצרים".
אדמוה"ז מביא בשולחן ערוך[2] שמנהגי האבלות כוללים 3 פרטים: 1. לא נושאים נשים. 2. לא מספרים את השיער. 3. לא עושים ריקודים ומחולות ושמחות יתרות.
למעשה, מחמירים בעוד כמה מנהגים: 4. הרבי מוסיף[3] שלא מברכים ברכת שהחיינו. 5. עוד מביאים בספרי הפוסקים של זמנינו[4] שלא נכנסים לדירה חדשה[5]. 6. לא לובשים בגד חדש[6]. 7. לא שומעים כלי נגינה שונים.
בפירוט:
- לא נושאים נשים: נוהגים לא להתחתן בימי הספירה בין בזיווג ראשון ובין בזיווג שני. וזאת חוץ מיום ל"ג בעומר עצמו, שאפשר לעשות את החופה בליל ל"ג בעומר[7] או בל"ג בעומר ביום וממשיכים את הסעודה והריקודים במוצאי היום.
מותר להתחתן מתחילת שלושת ימי הגבלה ב-ג' סיון[8].
- לא מסתפרים: אין מסתפרים לא אנשים ולא נשים ולא ילדים קטנים. מנהגנו לא להסתפר בכל ימי הספירה, כולל ל"ג בעומר, עד ערב שבועות בבוקר[9].
זה כולל כל השערות בגוף, חוץ מהגבות וריסי העיניים שמותר. גם שערות הרגליים לאישה – אפשר להקל.
נערה שעומדת בקשרי שידוכים – מותרת לגלח שערותיה כשיש צורך בכך[10].
תספורת לילדים בגיל 3: אם חל בימי חול המועד פסח – מסתפרים אז. אם חל באמצע הספירה לפני ל"ג בעומר, מסתפרים ביום ל"ג בעומר, ולפי המנהג נוסעים למירון. אם חל אחרי ל"ג בעומר – מסתפרים בערב שבועות (ביום)[11].
ריקודים ומחולות: אסור לעשות ריקודים ומחולות גם בלי כלי נגינה[12], ובשבת[13] ובחול המועד מותר[14]. בסעודת מצוה - כגון ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה, שבע ברכות, הכנסת ספר תורה – ישנה מחלוקת הפוסקים והרבה מקילים[15].
ברכת שהחיינו: לא מברכים ברכת שהחיינו על פרי חדש, חוץ מחול המועד פסח, שבת ול"ג בעומר[16].
אם הפרי יתקלקל עד שבת או חולה או אשה בהריון שטוב להם אכילת פרי זה – אפשר להקל[17].
האב מברך שהחיינו בפדיון הבן[18].
כניסה לדירה חדשה: לא נכנסים לדירה חדשה, אבל אפשר להיכנס בל"ג בעומר או לפחות לשים מזוזה בדירה לפני הספירה[19].
בגד חדש: לא לובשים בגד חדש (וגם אם לא מברכים עליו ברכת שהחיינו). המנהג הוא גם בבגדים לא חשובים כ"כ.
בגדים תחתונים שלובשים על הגוף משום זיעה – מותר לחדש.
גם כשיש צורך לתינוקות ולילדים קטנים שבגדיהם מתלכלכים – מותר לחדש. כמו כן מותר לגדולים במקום צער.
לחדש בגד לצורך שידוכים או בגדי הריון – מותר.
בגד חדש לבעל הברית או נער בר מצוה והוריו – מותר.
מותר לחדש בגד בשבת.
יש אוסרים גם לקנות בגד חדש, וגם אם בכוונתו ללובשו בפועל רק אחרי ימי הספירה[20]. אמנם בכל אותם מקרים שמותר לחדש בגדים בימי העומר, מותר גם לקנותם. חתן וכלה והוריהם שמתחתנים בלג בעומר – מותרים לקנות בימי העומר[21].
- כלי נגינה: לא שומעים כלי נגינה, לא מוזיקה חיה, לא רדיו או מחשב וכו'. ויש לחנך בזה גם הקטנים.
אמנם מותר להשמיע מוזיקה כדי להרדים התינוקות או להרגיע חולים.
מורי נגינה ותלמידיהם: אם זה לצורך פרנסה של המורה או התלמיד – מותר[22].
בסעודות מצוה, יש מחלוקת הפוסקים האם מותר לנגן והרבה מקילים. ויש אומרים שמותר רק ע"י קלטות[23].
אדם שנכנס למקום שדולקת בו מוזיקה – אינו צריך ללכת לכבות אותה. כששומע פרסומת ברדיו והוא מעונין בפרסומת ולא במוזיקה – מותר. וכן כששומע חדשות ובין לבין מופעלת מוזיקה – אינו חייב לכבות המכשיר[24].
דברים המותרים בימי הספירה: מותר לשפץ ולסייד את הדירה. מותר לכתוב חוזה לקניה או להשכרה של בית. ----[1] יבמות סב,ב.
[2] ריש סימן תצג.
[3] ספר המנהגים חב"ד עמוד 43.
[4] ראה פסקי תשובות סימן תצג א,ג-ד.
[5] הוראת הרבי לנשיא שז"ר (שמירת המועדים 258).
[6] נטעי גבריאל מח,ג.
[7] אדמו"ר הזקן מביא בשולחן ערוך (סימן תצג ס"ה) שתי דעות בנוגע לחתונות בליל ל"ג בעומר: יש אומרים שתלמידי ר"ע פסקו מלמות ביום לג בעומר, ו"מקצת יום האבלות ככולו" ולכן ביום לג בעומר אין אומרים תחנון ואפשר להתחתן במוצאי היום.
אמנם אחר כך מביא מקומות הנוהגים שלא לומר תחנון כבר מערב יום לג בעומר, וזאת משום שסוברים שתלמידי ר"ע פסקו מלמות מיד בליל ל"ג בעומר, ו"מקצת יום האבלות ככולו", ולכן רוב היום הוא שמחה ואפשר כבר בערב היום שלא לומר תחנון. ולפי"ז מותר גם להתחתן בליל לג בעומר.
ובסידור כותב רבינו שאין אומרים תחנון בערב לג בעומר, ויוצא מזה שאפשר גם להתחתן בליל לג בעומר.
ובדעת כ"ק אדמו"ר: במכתב מהשנים הראשונות, הציע שלא להתחתן בליל ל"ג בעומר, אמנם בליל לג בעומר שנת תשמ"ט (מצויין בהתוועדויות ח"ג עמוד 178) הרבי הזכיר את העובדה שכעת נערכות 2 חתונות בחוץ. (ויתכן ששינוי ההכרעה נבע מהוראת רבינו להקדים הנישואין בכל מה שאפשר).
[8] שולחן ערוך רבינו שם ס"ו.
[9] עפ"י דברי האריז"ל, שימי העומר הם ימי דינים התלויים בשערות ולכן אין מסתפרים בכל ימי הספירה, כולל לג בעומר ושלשת ימי הגבלה. ולהוסיף שהאיסור כולל גם בעל הברית וחתן.
[10] פסקי תשובות תצג,ז, נטעי גבריאל מט.
[11] אגרות קודש כרך יב עמוד תמא. התקשרות תשע"ב.
[12] שו"ע אדה"ז שם.
[13] נטעי גבריאל פרק נב.
[14] פסקי תשובות תצג,ו.
[15] פסקי תשובות תצג,ה.
[16] שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמוד קסב.
[17] פסקי תשובות תצג,ג.
[18] נטעי גבריאל נד,ה.
[19] פסקי תשובות תצג,א.
[20] פסקי תשובות תצג,ג, נטעי גבריאל נד.
[21] במקום שנהגו כן ואין איסור בדבר.
[22] פסקי תשובות תצג,ד, נטעי גבריאל נג.
[23] הרב אשכנזי.
[24] שערים מצוינים בהלכה סימן קכו סק"ד.