שמיני - ה'שלך' והדגים (וולף)

הרב אלי וולף

ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף (שמיני יא, יז)

השלך - פירשו רבותינו זה השולה דגים מם הים (רש"י)

בפרשת שמיני מפרטת התורה את בעלי החיים הטמאים האסורים באכילה, מה הם סימני הטהרה של הבהמות ודגי הים, ולאחר מכן היא מפרטת את שמות העופות האסורים באכילה.

בין העופות שהתורה מפרטת, היא מציינת (שמיני יא, יז) ..."ואת השלך".

בלשון הקודש, שמו של כל דבר מורה על תכונתו ואופיו. השם אינו 'הסכמי' בלבד, כפי שהדבר בשאר השפות, אלא יש קשר תוכני בין השם, האותיות המרכיבות את השם – לבין אופיו של נשוא השם.

כך גם לגבי ה'שלך'. שמו בלשון הקודש, מורה על תכונות האופי שלו, על טבעו והנהגתו.

ה'אבן עזרא' בפירושו לתורה מזהה את ה'שלך' עם עוף ש"מנהג תולדתו להשליך ילדיו". המילה 'שלך' מבטאת 'השלכה', זריקה. כך שהוא מזהה את השם 'שלך' עם עוף שטבעו הוא להשליך את ילדיו.

אולם למרות הדמיון בין המילה 'שלך' למילה 'להשליך', רש"י בפירושו מזהה את ה'שלך' עם עוף בעל תכונה אחרת. רש"י מצטט את דברי רבי יהודה בגמרא (חולין ס"ה), והוא כותב: "פירשו רבותינו, זה השולה דגים מן הים".

לדברי רבותינו בגמרא, המילה 'שלך' מבטאת תכונה של "שולה", מגביה דגים. זה עוף שיורד אל הים ושולה משם דגים למחייתו.

אך היות וישנם עופות רבים ששולים דגים מן המים, כך שזיהויו של ה'שלך' כמי ששולה דגים – אינו ייחודי ומוגדר במדוייק, לכן רש"י מדייק בלשונו, והוא מוסיף וכותב שה'שלך' אינו רק "שולה דגים", אלא הוא שולה דגים "מן הים".

שאר העופות שולים את הדגים רק מן השכבה העליונה של המים, הם שולים את הדגים ששטים בגובה פני המים. אולם זיהויו של ה'שלך' הוא בכך שהוא שונה משאר העופות, ה'שלך' שולה דגים "מן הים". הוא צולל פנימה אל תוך הים, ומשם הוא שולה את הדגים, ובשל תכונה ייחודית זו הוא נקרא בשם 'שלך'.

•

בהמשך דברי הגמרא, מובאת הנהגתו של רבי יוחנן, שכאשר הוא היה רואה את עוף ה'שלך', הוא היה מצטט את הפסוק מתהילים (לו, ז): "צדקתך כהררי א-ל, משפטיך תהום רבה".

משמעות דבריו של רבי יוחנן היא, שכאשר הקב"ה רוצה לעשות "משפטיך", ביצוע גזר-דין, עם דג הנמצא בעומק הים, ב"תהום רבה" - הוא מזמן את ה'שלך' לבצע את פסק-הדין שנכתב לאותו דג.

כך שגם מפסוק זה שרבי יוחנן היה מצטט, אנו רואים את זיהוי של ה'שלך' כעוף היורד ושולה דגים אף מ"תהום רבה", מעומק הים. הוא שולה דגים "מן הים", מעומק הים, כדברי רש"י.

•

דבריו אלו של רבי יוחנן בגמרא, המפליא את גדולתו והשגחתו של הקב"ה על כל פרט מברואי העולם, עד כדי כך שהוא מזמן עוף בודד, מוליך אותו אל תוך הים, כדי לבצע פסק-דין שנגזר על דג בודד שנמצא ב"תהום רבה" –

אדמו"ר הזקן, בעל התניא, מצטט אותם כראיה לשיטתו של הבעל-שם-טוב בסוגיית 'השגחה פרטית'.

יש מגדולי ישראל שטענו שהקב"ה משגיח ב'השגחה פרטית' ואישית, רק על בני האדם, אבל באשר לבעלי החיים ושאר הברואים – אין השגחה פרטית של הקב"ה על כל פרט מהבריאה, אלא רק השגחה באופן כללי, על כללות סוג זה של בעלי חיים או צמחים.

אולם שיטתו של הבעל-שם-טוב היא שהקב"ה משגיח באופן פרטי על כל פרט ופרט מכל הבריאה כולה, כל תזוזה של כל פרט בעולם – הינה מכוונת ומונהגת בידיו של הקב"ה. למרות שבמבט שטחי נראה שהעולם מתנהג באופן טבעי ועצמאי – האמת היא, שכל פרט שבו מתנהל בהשגחתו ובהכוונתו של הקב"ה.

ואדמו"ר הזקן מביא את דבריו אלו של רבי יוחנן, כהוכחה לשיטתו של הבעל-שם-טוב. מדבריו של רבי יוחנן מוכח שגם על דג בודד הנמצא בעומק הים, ישנה השגחה פרטית של הקב"ה. הוא מזמן עוף שיירד לדג מסוים זה, כדי לבצע בו את פסק הדין שנגזר עליו באופן פרטי. "משפטיך תהום רבה".

•

ה'שלך' השולה דגים מן הים, מבטא את רעיון ההשגחה פרטית:

כפי שהוזכר, הביטויים בלשון הקודש אינם שמות 'הסכמיים', אלא הם בעלי תוכן המותאמים לתכונתו של הדבר הנקרא השם זה.

המילה 'טבע', הנהגת הטבע של העולם - מבטאת תוכן של "טביעה", טביעה בים.

כל הדברים הטובעים בים – הינם נמצאים בתוך הים בשלמותם, אולם הם לא ניראים כלפי חוץ, כי הים מכסה אותם ומסתיר עליהם.

כך גם המילה 'טבע', טבע הבריאה. האמת היא שהטבע מונהג בכוחו של הקב"ה, כל המאורעות שמתרחשים בעולם, לכל פרטיהם, הינם מושגחים ומונהגים בידיו של הקב"ה, אבל ה'טבע' של העולם הגשמי, מכסה ומסתיר על זאת. ההשגחה האלוקית "טבועה", בתוך 'ים' הטבע.

הקב"ה ברא את העולם באופן כזה, שטבע העולם יכסה ויסתיר על הכח האלוקי שמנהיג אותו, שלא יראו אותו באופן גלוי.

ו"פירשו רבותינו" בנוגע ל'שלך' - "זה השולה דגים מן הים". רבותינו מגלים לנו ומפרשים לנו, כיצד העולם, טבע העולם, העולם שנראה כמו ים שמכסה על הבורא, טבע שמכסה על ההשגחה הפרטית של הקב"ה – בעצם מונהג על ידיו.

"השולה דגים מן הים", רבותינו מגלים לנו שישנו דג שתכונתו היא  "לשלות דגים מן הים". מתוך הים, מתוך הטבע, יש "לשלות" ולגלות את מה שנמצא בעומק הים, לגלות את הקב"ה שמוסתר בתוך הבריאה.

"משפטיך תהום רבה", יש לגלות את "משפטיך", את ההשגחה הפרטית של הקב"ה, בתוך "תהום רבה", בתוך עומק הים. בתוך הבריאה שמכסה ו"מטביעה" את החיות האלוקית שמחיה אותה, יש "לשלות דגים מן הים".

ללא דבריו של רבי יוחנן, אנחנו עלולים לחשוב שה'שלך' השולה דג – זה דבר טבעי, זו הנהגת העולם הטבעית. דג רעב מרחף מעל פני הים, הוא מבחין בדג הנמצא בעומק הים, הוא צולל אליו וטורף אותו למחייתו. אין כאן שום דבר לא טבעי ולא רגיל, זה סדר הנהגת העולם.

באים "רבותינו" ומלמדים אותנו, שכל דבר שמתרחש בעולם, גם העובדה שדג מסויים זה, נאכל בידי עוף זה – הוא בהשגחה פרטית, הכל מונהג בידי הקב"ה. טבע העולם מונהג לפרטיו בידיו של הקב"ה, הטבע כולו, הטבע שמטביע ומכסה על הבורא – מונהג על ידי הקב"ה, ועלינו לגלות בעולם את הנהגתו של הקב"ה, עלינו לשלות דגים מן הים.

(לקוטי שיחות חלק ז)

הוספה

הרב אלי וולף

שנה שעברה שלחתי את השיחה המצו"ב, וקיבלתי עליה תגובות מעניינות רבות.

בין התגובות השונות, התקבלו מ'מקורבים' של שלוחים לינקים מעניינים לגבי 'זהתו של השלך' - מיהו השלך.

הלינק הבא, נשלח אלי על ידי כמה וכמה שלוחים.

זה העוף שמקובל כיום לזהות אותו עם השלך המקראי.

https://www.youtube.com/embed/nA3LtXnNIto

אבל לאור שיחתו של הרבי וביאורו בדברי חז"ל (המצו"ב) - סביר לומר שהעוף הנ"ל לא מתאים עם ה'שלך' של התורה, ואולי העוף בלינק הבא מזוהה יותר עם ה'שלך'.

https://www.youtube.com/watch?v=JNEplaYZtpI

••

היו שהמליצו לי לשלוח זאת מחדש, לפתוח את השיעור עם הלינק הראשון, מדהים כשלעצמו. ולהעלות שאלה - האם זהו השלך של התורה.

ואחרי השיעור - להראות את הלינק השני. ולפתוח דיון בענין.

ואולי בכלל - ה'שלך' הוא עוף שלישי.