הרב שמעון אייזנבאך, מתוך שיעור: שיעור סיפורי בנושא תיקון המדות (אייזנבאך)
פעם ישב הרה"ח ר' זלמן משה ז"ל והתפלל בבית הכנסת ברוסיה בימי האימה והרעב.
נכנס לשם אדם ואמר לו כי כבר יומיים לא בא אוכל לפיו והוא בסכנת חיים.
ענה לו זלמן משה שיש לו בבית צנצנת של שמנת אחת בלבד ואם הוא רוצה הוא יתן לו את המים שנקוו מעל גבי השמנת. אך תנאי התנה עמו ר' זלמן משה: לפני שאתן לך את המים העליונים עליך לומר לי "חמור זקן. לעצמך אתה לוקח את השמנת ולזולת אתה נותן רק את המים" ואם לא תגיד לי את המשפט האמור לא אתן לך המים.
כאשר הגיעו לביתו של ר' זלמן משה הוא שפך את מי השמנת לכוס נפרדת והניח לפניהם את שתי הכוסות ופנה לאורחו נו! תאמר את מה שסיכמנו בינינו. האורח הסמיק כולו ואמר לו אני לא מסוגל לומר לך משפט כזה מבזה כשאתה מחיה אותו מלחמך. אך ר' זלמן משה עמד על דעתו והודיע לו נחרצות אם לא תאמר "חמור זקן וכו'" לא תקבל. לאורח לא היתה ברירה והוא נאלץ לומר את המשפט, ואז אמר לו ר' זלמן משה אתה צודק! קח את השמנת ולקח לעצמו את המים...
קשרים
מסקנה: גם כאשר תחפש את חסרונותיך אצל עצמך עדיין לא תמצאם כפי שאחרים ימצאום אצלך ויחדדו אותם כהוגן. (הרב שמעון אייזנבאך)