רעיון חסידי: תיקון מדת החסד (שילת)

הרב משה שילת / קרוב אליך 25

לאחר שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים, מגיע התור שלנו לעבוד ולהתייגע, לתקן את עצמנו בשביל להגיע מוכנים לקבלת התורה בחג השבועות. בשבעת השבועות של ספירת העומר אנו מבררים ומתקנים מידה אחת שלמה בכל שבוע. מידה, כפי שהיא מורכבת מכל שבע המידות, המקבילות לשבע הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.

בשבוע הראשון, בחג הפסח, העבודה היא על מידת החסד. מידת החסד היא המידה הראשונה והיסודית, נתינה ואהבה. כל מה שקורה בינינו לבין אלוקינו ובינינו לבין הזולת נסוב סביב הציר הזה.

לפניכם ליקוט ממאמרי חסידות של הרבי על תיקון פרטי מידת החסד:

חסד שבחסד

אהבה לשם אהבה, עוצמתה של המידה לכשעצמה. האם אנחנו מסוגלים לתת אהבה לכולם? לכל מי שאיננו אנחנו? האהבה צריכה להיות גלויה ותקיפה. חבל להסתפק רק בטוב הטבעי או באהבה הפנימית-המכוסה. האהבה צריכה למלא את כל הלב ולהתבטא גם בפועל.

בנוסף, כל מי שאוהב את ה' אוהב גם את אוהבי ה', ומתוך אהבתו את ה' כל התעסקותו בענייני התורה והמצוות היא בזריזות וחיות גדולה.

גבורה שבחסד

אפילו אהבה צריכה ביקורת, מיקוד וגבולות. ללא הכוונה מתאימה עלולה מידת החסד להישאר תיאורטית וחסרת מימוש, או לזרום לכיוונים לא מתאימים.

הגבורה שבחסד מלמדת אותנו גם להימנע מלהעניק או להזעיף פנים כשהפעולות הללו נעשות מתוך ולשם האהבה, כל מי שמחנך ילדים יודע שאי אפשר בלי גבולות. "אוהבי ה' שנאו רע". שנאה כלפי אויבי אהובינו היא חלק מאהבה אמיתית. אם אין לך בעיה עם מי שמתעב ופוגע באהוב לבך, משהו באהבה הזאת לא אמין.

תפארת שבחסד

כדי שנהר האהבה השוטף לא יתנגד חזק מדי לצורך בגבולות ובמיקוד, מגיעים הרחמים ומווסתים נכון את היחסים שבין המשפיע והמקבל. הרחמים יוצרים יופי )תפארת( של שילוב בין ניגודים, בלי שצמצום הגבורה יעמעם את זוהר החסד. תפארת היא חסד בעל הבחנה. "תפארת לעושיה" נמדדת לפי "תפארת לו מן האדם", כשהאדם לא מיטיב לרשעים. וכלפי שמיא – יש להתפאר ביופי שבתורה ובמצוות. כשהזולת רואה אותך לומד תורה ומקיים מצוות מתוך נועם וערבות הוא מתפעל על היופי שבהם, ונוכח עד כמה יכולה התורה לפעול באדם.

נצח שבחסד

האהבה היא מטבעה בעלת עליות, ירידות ומצבי רוח. על מנת להפוך אותה לקבועה יש לכלול את מידת הנצח בתוך החסד. הנצח הוא גם מלשון נצחיות וגם מלשון ניצחון על כל המונעים את האהבה.

הוד שבחסד

גם ההוד קשור למלחמות. בעוד הנצח מתאמץ לנצח בכל מחיר, ההוד הוא הכוח שלא להיכנע בשום מצב, גם כשנראה שאין סיכוי לאהבה. ההוד מורה על ענווה, כמו הודאה לה' שבאה מתוך עמדה של התבטלות. כאשר מעניקים מתוך ענווה ולא מתוך עליונות, נוספים הוד והדר למידת החסד. ונסיים במלחמה: בנוסף לשנאה הטובה שבמידת גבורה, ההחלטה לנצח שבמידת הנצח, ההוד מוריד את הדברים למעשה – להילחם בפועל, להשפיל אויביו ולהציל אוהבי עליון.

יסוד שבחסד

חסד שבא מתוך התקשרות אמיתית לזולת. קשר אישי. עבודה על כך שהמקבל יהיה מורגש באמת ולא סיפוקו או רגשותיו של נותן החסד.

כלפי שמיא – מתוך אהבת ה' האדם יכול להתקשר לאלוקות עד שלא תהיה לו משיכה לעניינים גשמיים. גם כאשר מסיבה כלשהי אין לו משיכה לעבודת ה', מצד אהבתו לה' הרי הוא מתקשר לכך בכל תנועות נפשו, עד שמתעורר בתשוקה חדשה לתורה ולמצוות.

מלכות שבחסד

הספירה האחרונה היא הסיום והסיכום של מערכת הספירות שמעליה. לאחר תהליכים פנימיים מגיע זמנה של מידת החסד להתגלות ולצאת אל הפועל. המלכות מקבילה לדיבור, לתקשורת, ליכולת לבטא רגשות ומחשבות כלפי חוץ.

התנהגות של מלכות שבחסד היא שמצד גודל אהבתו הוא מדבר דברי אהבה על ה', או שמדבר דברי תורה ומצוות בשביל להיות קרוב אליו. מלכות שבחסד מורה על שלמות האהבה - כאשר עובד ה' מצליח שכל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו הם רק בתורה ומצוות.