הרב שלוימי אזימוב
ר׳ צבי הירש ראסקין בנו של השליח הבלתי נשכח ר׳ לייבל ראסקין נתמלאו לו י״ג שנה באחרון של פסח תש״מ.
בשלהי שנת תשל״ט שלחו אביו ללמוד בנ.י.
בשנים ההם אביו לא הי׳ יכול לבוא לחצרות קדשנו בכל עת ובפרט בחג הפסח, כך שלא הי׳ שייך שהוא וזוגתו השלוחה שתליט״א יוכלו לבוא להשתתף בחגיגת הבר מצוה של בנם צבי הירש שי׳.
מה עוד שביו״ד שבט שלשים שנה הגיע אביו לחצרות קדשינו עם קבוצה ממרוקו, ולמחרתו, יום הבהיר י״א שבט, התחיל הירשל שי׳ להניח תפילין.
ביום אחש״פ קיבל הירשל שי׳ עלי׳ במנין של הרבי. ולאחר התפלה הלכו לסעודת יו״ט בבית בן דודו רמ״מ ראסקין (כיום שליח באוסטרליא) בהשתתפות מנין מדויק מבני המשפחה וידיד. וזו היתה חגיגת הבר מצוה של הירשל הצעיר.
בתקופת החג וביום הבר מצוה גופא, הי׳ לילד הצעיר מחשבות לעצמו איך שכל חביריו מהכתה באהלי תורה עשו להם בר מצוה גדולה באולם וכו׳ והוא לא זכה אפילו שהוריו ישתתפו בבר מצוה שלו.
לאחרי ההתוועדות החליט לגשת (אע״פ שמתשל״ח השתדלו לא לגשת, בכל זאת היות שזה יום הולדת ויום הבר מצוה) לקבל של ברכה אחרי כמה שניות שעבר קוראים לו ואומרים שהרבי מסמן שיקראו לו בחזרה, כשנעמד מול הרבי, הרים הרבי בקבוק יין קטן (שהרבי חילק אז לשלוחים ועסקנים) ואומר לו בזה החשון: ״דו ביסט דאָך היינט בר מצוה - נאַ דיר אַ בוטל ווײַן, און עס זאָל זיין בהצלחה רבה״.
עכלה״ק.