הרב חיים הבר
מספרים על החסיד הרב מאיר בליז'ינסקי ע"ה, שמעולם לא הרים יד על ילדיו. פעם אחת קרה דבר חריג – הבן נסע באופניים מרחק עצום בכביש מסוכן במיוחד.
האבא, ר' מאיר, הרגיש שאי אפשר לעבור על הדבר בשתיקה והחליט להעניש את הילד בחומרה (להכות אותו). אולם רגע לפני העונש, עלתה במוחו התלבטות מאיפה נובע הרצון להעניש – האם זה בשביל טובתו החינוכית של הילד, או שזה בשביל להוציא את העצבים של האבא.
במילים אחרות: הוא רצה לבדוק מאיפה מגיעה מידת הגבורה – מהטומאה, האגו של האבא; או מהקדושה, הדאגה לטובתו החינוכית של הילד.
מה עשה? הקפיא האבא את תגובתו למשך זמן, הסתגר בחדר וחשב שעה ארוכה האם זו טובתו החינוכית של הילד. בסוף הגיע למסקנה שזו אכן טובתו של הילד, והעניש אותו בחומרה.
כדאי שנזכור את זה בפעם הבאה שאנו מתכננים להשתמש במידת הגבורה.