הרב ברוך לבנוני
אמש ישבתי עם חבר א' מהשלוחים ודיברנו על כ"ח ניסן מה זה אומר לנו. מדוע זה נהיה כבר 'נדוש' שמתעוררים כל שנה בתאריך זה. ואכן יש תוצאות ריגעיות אך ללא תנופה חדשה. והראי'ה שעדיין לא בא. זה הזכיר לי שזה ע"ד ה"דקת דומיה" בו נעצרים לרגע וממשיכים בשיגרת החיים. יכול להיות כי לכאורה לא נאמרו דברים נקודתיים. מה ואיך לעשות. המסר של "עשו כל אשר שביכולתכם להביא בפו"מ את משיח צדקנו" הוא לכאורה גדול מדאי ורחב מדאי ביחס לפעולה קטנה. ולכך זה מאוד "מקיף". עם תוצאות של דברים "מקיפים" שחולפים עם הזמן.
אך לאחר עיון בשיחה נראה דבר מאוד ברור ונוקב - לענ"ד.
בספר-השיחות תשנ"א עמ' 474 אות ו'. וזלה"ק: "...היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפו"מ?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!
ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה... ואעפ"כ אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, ר"ל שמשיח לא יבוא בלילה זה...".
גם כשצועקים "עד מתי" - ה"ז מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!
מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בנ"י ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה ע"ע, לא הועיל, והראי'ה שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר - בגלות פנימי בעבודת ה'.
הדבר היחידי שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!...". עכלה"ק.
במילים פשוטות (לכאורה): הרבי רוצה שיהיה איכפת לנו שהמשיח לא בא. ונרעיש ע"ז ונצעק ונעשה ושזה יהיה ברור לנו שזה אכן מגיע היום ומחר וכו'. ורחמנא לצלן אם המצב הוא שזה לא מופרך שלא יבוא בלילה זה וכו'.
וממשיך הרבי האומנם שצועקים "עד מתי" וזה לכאורה ביטוי של צעקה פנימית ואכפתיות לענין. וממשיך - "ה"ז מפני הציווי". כלומר צועקים "עד מתי" לא בגלל שאיכפת לכם מביאת המשיח אלא כי אני ביקשתי. איך יכול אני לגרום לכם שבאמת תרצו משיח. אני מנסה וללא הועיל והראיה שעדיין אנו בגלות (ובפרט בגלות פנימי). אין לי ברירה אלא למסור הענין אליכם - איני מנסה יותר לפעול בכם שתרצו משיח. אלא אתם תפעלו בעצמכם את ענין זה. וכשתפעלו זאת בכם ותצעקו ותבקשו ותרעישו באמת בודאי ובודאי שיבוא משיח.
ז.א. שאנו צריכים לפעול בעצמנו שבאמת מפריע ומטריד העדר ביאת המשיח. וזה ע"י לימוד גאולה ומשיח (כמ"ש להדיא בש"פ תזו"מ נ"א) וכדו'. ושנפעל זאת בעצמנו אזי נרעיש ע"ז. ומיותר להדגיש שאומנם שהרבי לא נתן הוראות איך להרעיש להביא בפועל ביאת המשיח. אך נותן קו כללי וברור "אורות דתוהו בכלים דתיקון". ובפשטות כי המטרה שכולם ירעישו על ביאת המשיח. וא"ז לא ב"כלים דתיקון" אין השני (שאתה רוצה לפעול בו הצפיה והזעקה מצ"ע) מרעיש ע"ז אלא רק יודע שלך חסר משיח. ותו לא. וכפשוט.
הגיע הזמן שהוראות הרבי לא יהיו אצלנו רק מצד התקשרות וקב"ע (כביכול). כפי שראינו בתקנת הרמב"ם שאם מדברים גם בהבנה והשגה - ידיעת כל התורה כולה - זה באו"א לגמרי. (לאחר סיום הרמב"ם אמר לי הרב אוירעבך אב"ד טבריא ישנם יהודים שלומדים התקנה כי פשוט רוצים לדעת כל התורה. אך אתם לומדים לא בגלל זה אלא כי הרבי אמר ותו לא. האחרים לומדים את הרמב"ם כמו הרבי בעצמו - לימוד הלכות כל תושבע"פ..). עד"ז בענין הזעקה "עד מתי".
כמובן שזה גופא שאנו יכולים לפעול בעצמנו זה מגיע מהרבי (וע"ד - לכאורה - מ"ש במאמר "ואתה תצווה" בסופו "ויקחו אילך" שמשה נותן כח גם העבודה ד"ויקחו אליך") וזה יומתק בלשון "למסור הענין אליכם" שהרבי מוסר לנו דבר. וכן באות ז' "וכדי למהר ולזרז עוד יותר ע"י הפעולה שלי - אוסיף ואתן לכאו"א מכם שליחות מצווה..".