אגרות קודש כרך יא
ג'תסט
ב"ה, י"א אייר, תשט"ו ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה"ר אלי' ליב שי' שלום וברכה!
במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השי"ת, ועאכו"כ במאורע שנוגע לכו"כ מבני ישראל, וברפט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, ה"ז צריך לעורר תוספת כח לעבדו ית', ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם ע"פ שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים עד"ז, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת משלתו, שזהו נוסף על כל שאר הענינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבת הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחלת הנהגתו היא לגרש אתה מלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן...
נהניתי גם מכתבו אשר חלקו מצה שמורה להורי התלמידים דבית הספר שלהם, ובודאי גם בשאר בתי ספר הרשת נהגו מנהג טוב זה, והשי"ת יצליחו לבשר טוב תמיד בענינים הכללים והפרטים...
בברכה לכהנ"ל.
ג'תסט
מוה"ר אלי' ליב: רבקין. מכתבו מה' אייר: ותוכנו: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו. ראה גם לעיל אגרת ג'תד. חלקו מצה שמורה: ראה גם לעיל אגרת ג'שפו, ובהנסמן בהערות שם.
קשרים
- להעיר שהקטע בתניא שהוזכר כאן הוא בשיעור של ה' אייר בשנה מעוברת כפי שהיתה בשנת תש"ח. (הרב יוסי לברטוב)
- ראה מכתב נוסף בנושא זה באגרות קודש שם אגרת ג'תד: ב"ה, י"א ניסן, תשט"ו ברוקלין. [...] בהנוגע להקס"ד אודות השתתפות בחגיגה דה' אייר, הנה ימים אלו קבלתי מכתב מאה"ק ת"ו שכמה מבתי הספר הנמצאים שם ואפילו של מזרחי אין משתתפים בזה מכמה טעמים, עאכו"כ במדינתם שאין להכנס בכל ענין של מפלגתיות, וכמו שכתבתי כמה פעמים, ויש להסביר הדברים גם לאחרים אשר ענינים הוא לעסוק בחינוך על טהרת הקדש ותו לא מידי, ואם ישנו איזה ענין שע"י שיעשוהו ירחיק איזה ילד או ילדה אחת מביה"ס שלהם, ה"ז היפך מטרת מוסד זה, ובהנוגע ליום הנ"ל, הנה יש בזה כמה חילוקי דיעות מן הרצה אל הקצה, ובמילא אם יקחו מצדם איזה עמדה שתהי', יהיו לנגדם כמה חוגים מבני ישראל, ומובן אשר טוב עוד יותר מבלי להכנס כלל בכל השאלה ולהקטינה... און צורייבען איר אינגאנצען, ואם אי אפשר זה בודאי ימצא אותיות המתאימות להסביר כהנ"ל... בברכה לחג המצות כשר ושמח ולהצלחה בכל הנ"ל נוסף על הצלחה בעניניהם הפרטיים.
- אפשר לציין בדרשה שיום ה' באייר מוזכר בשו"ע אדה"ז שהוא שלושים יום קודם החג - שבועות ומיום זה יש לעסוק בחג נתינת התורה ולימוד הלכותיה. בדרשתי בשבת ציפו ממני קהל שומעים לשמוע התייחסות ליום הקדוש והגדול... דיברתי לפניהם שאנו נמצאים ביום השבת שממנו מתברכים כל ימי השבוע ובתוכם יום "ה' באייר". יום ה"באייר הוא יום מיוחד במינו והוא מוזכר אפילו בשולחן ערוך שנכתב לפני מאות שנים. שם כתוב שיום זה הוא שלושים יום קודם החג של מתן תורה. ויש להתכונן אליו כראוי בהרמת קרן התורה. עלינו כיהודים המחוייבים לתורת ישראל לנצל יום זה של ה' באייר ללימוד תורה ולחיזוק הקשר לבורא עולם. אף מילה או רמז ל"יום העצמאות"! (הרב שמעון אייזנבאך, אילת)
- לדעתי, הנזק מהתעלמות מיום זה קטן בהרבה מהנזק לדבר ע"ז בדרשה, אנשים לא יעזבו אותך אם לא דיברת ע"ז שבת לפני, וכן עלולים לעזוב אם דיברת נגד, כמדומני שזה עדיין לא א' מעשרת המבצעים. פעם עלה לדיון נושא זה לאחרי שיעור, וכיוון שהציבור היה קרוב ביותר לחב"ד, ולא היה שם ציבור דת"ל הבהרתי את דעתנו בעניין וכולם (חמשה) הבינו והסכימו, אם כי קרוב לוודאי לא ישנו את "מנהגי החג". הנה שתי נקודות שלדעתי היו לעזר: א. הדגשתי שההתנגדות היא של הציבור החרדי, "הציבור החרדי מתנגד משום ש..", ולא "אנחנו מתנגדים.." ב. הנקודה שהכי קיבלו ממה שהסברתי, היא שכל ילד בכתה ד' שלומד אזרחות יודע שמדינת ישראל מורכבת משלושה רשויות, הרשות המחוקקת, השופטת, המבצעת. התורה בכלל לא פונקציה בחוקי המדינה, ואדרבה ישנם חוקים שהתורה אומרת משהו א' והמדינה הפוך מדעת תורה. האם לדעת מאן דהו ציבור ששומר תומ"צ יכול לחגוג משהו שנגד התורה בין אם נגד התורה בשוגג בין במזיד, (ולא נהיה תמימים: הרי לא במקרה לא הוזכר שם ה' במגילת העצמאות והעבירו אלפי ילדים תימניים מהיהדות, וכל זאת לאחרי הניסים הגלויים שהקב"ה עשה לעצמאות ארץ ישראל,) איך יתכן שיהודי שהתורה היא נר לרגליו בכל צעד וצעד יוכל לחגוג עצמאות? ואע"פ שהמדינה עוזרת ללימודי קודש וכ' - הרי הקב"ה לא מקבל שוחד, ואין בזה כדי להכשיר את השרץ וודאי שהתמיהה להשתתף בחגיגה כזו במקומה עומדת. (הרב משה טברדוביץ)
- להעיר שאת רוב עם ישראל אותו פוגשים השלוחים, לא מעניין מה חשב הרצל בשעה שגירד בזמנו. אצל אותם יהודים אפשר לנצל את היום הזה להתעוררות רוחנית. אתמול בערב נאלצתי להשתתף בטקס הרמת כוסית וכשדיברתי לא הזכרתי מילה על עצמאות אלא אמרתי שכדאי שכל אחד יתבונן בזה שהקב"ה זיכה אותו להיות בארץ ישראל (בניגוד לסבא שלו) ושצריך לדעת שזהו מקום קדוש ושלא מספיק שאנחנו כאן אלא צ"ל שגם ארץ ישראל תהיה בתוכנו וכו' וכו'. זה גם יום מתאים להעלות את דעתו של הרבי על החזרת שטחים ופיקוח נפש שבזה. (הרב משה פלס)
- אני זוכר שתמיד בכל שנה בשאבי שליט"א הרב בגבעה הצרפתית ביום העצמאות הוא או בחו"ל או "חולה" בבית. (הרב שנ"ז הלפרין, גליל עליון)
הרב משה שילת
להלן ציטוט מדוייק של שני פתקים של הרבי, אחד בקשר לחיילי צה"ל והשני בקשר למצב בארץ שגורמת מדינת ישראל, שניהם עם ביטויים לא רגילים. לפענ"ד מאוד מבטאים את שיטתו של הרבי באהבתו העצומה לצה"ל (הסמל של המדינה אצל רוב הציבור) ובכאבו הנורא מהמצב במדינה. אולי יפה להסביר לאנשים המבינים עניין איך שאין סתירה בין הדברים ואיך שזו הדעה הכי מאוזנת ושקולה וכו'
1. התבוננות במצב ארץ הקודש המוקפת אויבים ושונאים ובכל זאת קיימת ומתבססת, אי אפשר שלא תביא להכרה אשר לא ינום ולא ישן ה' שומר ישראל ונותן הוא כח ועוצמה לצה"ל וכו', ולמרות שכמה מהמובחרים שבהם נפלו בקרב, ה' ינקום דמם - נפל פחד צה"ל על האויבים כו' - וזה גם מביא הבטחון בה' גם בחיים הפרטיים של איש ואשה הישראלים
2. קול שועת נשמות מאות ואלפי ילדי וילדות בני ישראל עולה מארץ ישראל. שועה פנימית על נפלם ברשת חינוך המפריד ביניהם ובין אביהם שבשמים, חינוך המנתק אותם ממסורת אבות קדושים מדורי דורות, חינוך המיפר דת תורה ומצות, חינוך החדור רוח של כפירה רחמנא ליצלן, של מרידה ומלחמה בסיסמתנו הנצחיית, אשר ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא ממש. בארצנו הקדושה, ארץ אשר כעדות תורתנו הקדושה, עיניהוי' אלוקינו בה מראשית השנה ועד אחרית שנה