חסידים הראשונים ח"א מפי בנו הרה"ח ר' שלום בער נוטיק
סיפר הרה"ח ר' שמואל נוטיק ע"ה:
כידוע היה אדמו"ר האמצעי מצווה על החסידים הבאים לליובאוויטש שכאשר יחזרו למקומותיהם יחזרו על מאמרי הדא"ח ששמעו בליובאוויטש. פעם כשנסע הרב החסיד ר' משה יצחק מיאסי בדרכו חזרה מליובאוויטש הזדמן לעירו של הרה"צ מאפטא הוא נכנס לבית מדרשו וחזר שם דא"ח.
באמצע חזרת הדא"ח נכנס לבית המדרש הרה"צ מאפטא שהיה מקפיד מאוד נגד לימוד חסידות ברבים. ר' משה יצחק לא ידע על כך וגם לא ידע שזה בית מדרשו של הרה"צ מאפטא.
אמר הרה"צ מאפטא: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"?! ו'בירך' אותו. ר' משה יצחק חזר מיד לליובאוויטש וסיפר לאדמו"ר האמצעי על כל העניין שאל אותו הרבי האם הוא לא פגע ח"ו בכבודו של הרה"צ מאפטא.
ענה לו ר' משה יצחק לא גם לא ידעתי שזה היה בית המדרש שלו ושהוא מקפיד על כך, רק קיימתי את הציווי של הרבי. כשנכנסתי לבית המדרש וראיתי שהחסידים מתבטלים התחלתי לחזור דא"ח.
אמר לו אדמו"ר האמצעי: אתה תוציא את שנתך.
כמובן לא נתקררה מכך דעתו של ר' משה יצחק.
נשען הרבי בזרועותיו על השולחן זמן מה ואחר כך אמר "דו וועסט אים איבערלעבן" [תאריך ימים יותר ממנו].
ועדיין לא נתקררה דעתו של ר' משה יצחק כי הרה"צ מאפטא היה כבר זקן והרב משה יצחק היה עדיין צעיר. שוב נשען הרבי ואחר כך אמר: דו וועסט זיינע קינדער איבערלעבן [תאריך ימים יותר מבניו]. וכך היה.
•••
דו וועסט נאך זיינע אייניקלעך אריבער לעבען
ליקוטי סיפורים בשם רש"ג
הרבי הניח את ידיו הק' על השולחן, השעין את ראשו עליהם ושהה כך משה זמן מה. לאחר מן, הגביה את ראשו הק' ואמר: דו וועסט מוציא שנתו זיין. אחר כך שוב עשה כנ"ל, עבר זמן מה, הגביה את ראשו ואמר: דו וועסט נאך עם אריבער לעבען. כזאת עשה בפעם השלישית ואמר: דו וועסט נאך זיינע קינדער אריבער לעבען. שוב עשה כן בפעם הרביעית ואמר: דו וועסט נאך זיינע אייניקלעך אריבער לעבען. והאריך ימים עד ק"ב שנה.
- בשמועות וסיפורים איתא גם כן כנ"ל, ומסיים שהאריך ימים קרוב למאה שנה. וכ"ה בזכרון הרז"ש דווארקין עמ' 60.
רקע נוסף
הרב ישעיה הלוי הורוויץ, מגדל עז עמ' רנ (עי' אודות ר' ישעיה שם עמ' רמד)
שמעתי מהרה"ח ר' יעשה צבי ב"ר אברהם דוב ז"ל (הוא בן בתור של הרה"ג החסיד הרב יצחק משה זצ"ל מיאס, עי' בס' בית רבי ח"ב פ"ח) מעיר וואסלויא רומעניא, ועוד חסידי חב"ד ממדינת רומעניא סיפרו אשר החסידים של הרה"ק מאפטא זצ"ל (במדינה הנזכרת) רדפו מאד את חסידי חב"ד על שינוי נוסח התפלה ולימוד סתרי תורה, ועוד ובעיקר שהרה"ק הנז' הי' תלמידו של הרה"ק ונורא הר' ברוך ממעזבוז זצ"ל שהי' חולק על אדמו"ר הזקן נ"ע (עי' ספר בית רבי ח"א כ"א) וכ"כ הגיעו הרדיפות אשר חסידי חב"ד שהתפללו מאוד בדביקות בהגיעם לק"ש וחפשו אחר הציצית שלהם מצאו שלכולם נחתכו ע"י רודפיהם הנ"ל (ומפני זה הוכרחו לעשות מנינים מיוחדים ובית כנסת חב"ד).
והחסידים הנ"ל כשנתנו להם לשתות בכוס שחסיד חב"ד שתה בו יי"ג [=יין גפן?] הי' נזהר להדיחו היטב מפני חשש יי"נ כמו מנכרי להבדיל, וכ"כ הגיעו הרדיפות והמצוקות לחסידי חב"ד, ולראשם ומנהלם במדינת רומעניא ה"ה הרה"ג ר' יצחק משה מיאס זצ"ל עד שנזרק מפיו איזה דבר שלא כהוגן על רבם הוא הרה"ק מאפטא זצ"ל.
ובהגיע הדבר להרה"ק הנ"ל קילל אותו שלא יוציא שנתו ר"ל. וכשהרי"מ זצ"ל נתודע מזה פחד מאוד מלחישתו של אותו צדיק ונסע תיכף לרבו הוא אדמו"ר הזקן נ"ע וסיפר לו כל הענין, ואדמו"ר נ"ע חקר ודרש ממנו את כל מעשיו והתנהגותו של הרה"צ מאפטא, והבטיחו שלא יפחד כלל כי יראה זרע ויאריך ימים, ואעפ"כ הזהירו שלא יפגע בכבודו ח"ו יען כי אדם גדול הוא, גם מסר לו שאם ח"ו יהי' בעת צרה יעמוד אצל המזוזה ויזכיר את שם רבו הקדוש שנ"ז בן רבקה ויהי' נענה.
ונתודע דבר זה ע"י מעשה שפ"א חסיד שלו שהי' עשיר גדול ונכבד מאוד שהי' מחזיק ותומך גדול להרי"מ זצ"ל וכל תוקף חסידות חב"ד שם הי' על משענת האיש הזה, ונחלה ר"ל עד שנטה למות. ועברה הרינה במחנה שכנגד הנ"ל שזה עונש מן השמים על תמיכתו ומסירותו לחסידות חב"ד.
אז פנו החסידים לרבם הנ"ל בטענה חזקה שאם לא יפעול רפו"ש להחולה הנז' אזי ח"ו כולם נאבדים, אז הרה"צ הלך בעצמו (גם שלח פ"נ לקבר המנוח חבירו הרה"ק ר' אהרן זצ"ל ששימש עמו בקודש אצל אדמו"ר הזקן נ"ע) לחדר החולה וצוה להוציא את כולם לחוץ רק איש אחד שהי' נחבא בשם שמע שהזכיר שם רבו אצל המזוזה ותיכף נשתנה מצב החולה לטוב ונתרפא אח"כ רפו"ש.
מצב חסידות חב"ד נתחזק אבל הרדיפות הנ"ל נמשכו עוד זמן רב עד ביאתו של הרה"ק המפורסם הר"י מרוזין זצ"ל לעיר יאס והתאכסן אצל הגביר המפורסם הרב דניאל (בית האכסניא של הרב מאפטא זצ"ל, והעולם מספרים שהי' לו חדר שהי' טוח בזהב מיוחד לאכסניא של משיח צדקנו), ותיכף כשנכנס להבית וכל גדולי העיר עמו שאל איפה הר' יצחק משה. השיב לו הגביר הנ"ל כי הוא אסור לבוא לביתו... אז עמד הרה"צ הנז' ואמר א"כ גם לי אסור לבוא לביתכם! ורצה לצאת מביתו אבל בעה"ב הפציר בו, ותיכף רצו והביאו את הרי"מ.
וכשבא הרי"מ חקר הרה"צ מרוזין על כל הענין, והרי"מ סיפר לו את כל מצוקותיו אז גער הרה"צ הנז' ונזף את כל הרודפים (גם סיפרו לו על שו"ב אחד שזרק את ספר התניא על הארץ ואסר את שחיטתו) ואמר מי יהין לדבר סרה ע"ד בעל התניא כי כל תורתו ושיטתו הכל קודש קדשים שקיבל מפי רבו הקדוש הוא אא"ז הה"מ הקדוש ממעזריטש זי"ע, ופ"א ברקידת התלמידים שנפל האבנט מהרב זצ"ל הה"מ בכבודו ובעצמו חגרו ואמר שהוא גולל ס"ת, גם הגבי' הרה"צ הנז' את המכס שעל הבשר בעיר הנז' וקצב סכום הגון כסף חדשי להרי"מ להתפרנס בריוח, ומאז חדלו הרדיפות ושיטת חסידות חב"ד ונוסח התפלה נתפשטו כמעט בכל מדינות רומעניא.
[בהערת המו"ל שם: עוד על ביקור הרה"ק מרוז'ין והגנתו על רי"מ, ראה ב'שמועות וסיפורים ח"ב אות עח. 'בטאון חב"ד' 32 עמ' 15.]
קשרים
- ראה גם סיפור: הקפידה של ר' מרדכי מטשרנוביל על ר' הלל מפאריטש
- ראה רקע להתנגדותו של ה'אוהב ישראל' בביטאון חב"ד גליון לב עמ' 15 (חלקו הובא באוצר החסידים ברחבי תבל עמ' 475). ובקצרה של שה'אוהב ישראל' היה תלמיד ר' ברוך ממעזיבוז, וירש ממנו התנגדותו להפצת חסידות.
- בתורת מנחם ח"ח עמ' 194: "(והוסיף כ"ק אד"ש בבת שחוק:) בכלל אינני מחוייב לתרץ את דבי הרה"צ מפאטא. ספריו לא הובאו בתורת חסידות חב"ד ... אינני יודע סיבת הדבר, אך יתכן שזהו מצד גודל המחלוקת שהיתה לו עם אדמו"ר הזקן."