הרב נעם בר טוב
לגבי טקסי יום הזיכרון אני מצאתי פתרון פשוט: ברוב המקומות (לפחות אצלנו, ובעוד מקומות קטנים) מתקיימיםשני טקסים- אחד (בערב, בד"כ) חילוני יותר, עם עמידת דום, שירת נשים וכו'; והשני (בד"כ ביום), בבית העלמין עם חזן צבאי, תהילים וכו'. מאז שהגעתי לבלפוריה, הרגלתי את האנשים שלטקס בערב מגיעה אשתי עם בת או שתיים, ואילו אני מתייצב לכבד בנוכחותי את הטקס בבית העלמין... ואין פוצה פה ומצפצף, וגם כשיוצא להסביר שהרב נמנע מלהשתתף בערב (מסיבות הלכתיות, שירת נשים)- הדבר נאה ומתקבל, והאמת והשלום אהבו.
הרב שנ"ז הלפרין, גליל עליון
אם השליח בעיר גדולה שלא כ"כ יקפידו שלא ישתתף בטקס יום השואה או הזיכרון אז בטוח שימנע מלהשתתף בטקסים אבל אם השליח בעיירה קטנה או ישוב שאין לנו ברירה שאם לא נשתתף בטקסים גם יחרימו אותנו אז משתתפים וכמובן יש שירה של נשים ויש התקווה וכו' אבל לא אנחנו מארגנים את הטקס ויש מצד שני קידוש ה' שהשליח בעצם השתתפותו בטקס הוא מכבד את האוכלוסיה במקום ובמיוחד את הנרצחים בשואה או חיילי צה"ל שנפלו, עכ"פ אצלי בישוב שרובו משפחות שניצלו בשואה אני מוזמן רישמית לומר את תפילת א-ל מלא רחמיםביום השואה וביום הזיכרון ועושה את זה בלית ברירה בטקס יום השואה מכיון שהטקס בתוך אולם בית העם אני מגיע עם אשתי ולא יושב בשורה הראשונה כדי שלא אבלוט בשירת הנשים, וביום הזיכרון שהטקס בחוץ על המדשאה אחרי שאני אומר את א-ל מלא רחמים אני מתרחק לצד השני כך שלא שמים לב אלי גם בשירת התקוה ,ביום העצמאות מאן דכר שמיה מלהשתתף בטקסים היו לא תהיה.
אני זוכר שתמיד בכל שנה בשאבי שליט"א הרב בגבעה הצרפתית ביום העצמאות הוא או בחו"ל או "חולה" בבית.