כניסה

סיכום: תיקון מדת התפארת (לקט)

שיעור

ע"פ לדעת את המידות להרב שניאור זלמן גופין עמודים 148-155, 344-351 עיי"ש1

במקום הקדמה:

שבוע התפארת: רחמים והצלה מהמצוקה

השבוע אנו עוסקים במידת התפארת. בעבודת ה' תפארת היא רחמים על השכינה ועל הניצוץ האלקי שבנשמה השקועים בגלות. כאשר אדם מתבונן במצבה הקשה של הנשמה שנגרם עקב החטאים של האדם, הוא מתעורר ברגש רחמים על הנשמה ושב בתשובה שלמה לקב"ה. (ראה תניא פרק לא, לב, ואגרת התשובה פרק ז).

בקליפה

המידות הפרטיות

חסד שבתפארת

אהבת אדם הנמצא במצוקה כתוצאה מהרחמים. "יעקב (רחמים) אשר פדה (עורר) את אברהם (אהבה)". (ג')

אהבה שבאה מרחמים. לעתים קל יותר לרחם מאשר לאהוב. רחמים כלפי הזולת יכולים לעורר אהבת ישראל טבעית כלפיו. וכלפי שמיא – אם אתה רוצה לאהוב את ה' אבל לבך אטום, תתעורר ברחמים על הנפש האלוקית שלך שנמצאת בגלות, בבית האסורים של העולם הזה. הרחמים הללו יעוררו אהבה עזה ותשוקה לאלוקות. (ש')

גבורה שבתפארת

נקמה במציק הנובעת מהרחמים. "לעשות נקמה בגויים". (ג')

לעתים ישנה "נקמה מתוקה" - כאשר שני היריבים הם בני אותה אומה או משפחה, שחלוקים בדעותיהם וקיימת ביניהם מריבה שנמשכת זמן רב. כאן הצד האחד אינו רוצה בהתמוטטות הופנילת הצד האחר. אדרבה, הוא מעוניין בנקמה כזאת שהצד השני יבין כי שגה וטעה, יודע בצדקתו וישתף איתו פועלה. וכן בין אדם למקום ישנה 'גבורה שבתפארת' - כאשר כתוצאה מהרחמים של הנפש האלקית מתמלאים ברגשי נקם על הגוף, הנפש הבהמית והיצר הרע המיצרים לנשמה השבויה בידיהם כאסיר מאחורי הסורגים. אולם הנקמה בהם אינה בדרך של שבירת הגוף והנה"ב באמצעות תעניות וסיגופים וכו', אלא כאן נדרשת 'נקמה מתוקה' כזו, שכתוצאה ממנה הגוף והנפש הבהמית יכירו שהקב"ה הוא מקור החיים והטוב, גם להם תהיה אהבת ה', ואף הם יבינו כי האכילה והשתיה וכל ענייני הגוף לא נועדו למילוי תאוות כי אם לתת כוח וסיוע לעבודת ה'.

תפארת שבתפארת

רחמים שנובעת מרחמים, "כפליים לתושייה" "אפילה מתקנת" "לפנים משורת הדין" (ג')

לעיתים כאשר מרחמים על אדם 'מצוק', לא מסתפקים בחילוצו מהצרה ובשיקומו עד שישוב להיות כאחד האדם, אלא דואגים לפצות אותו על הסבל שעבר ולהעלותו על דרך המלך שיהיה לו טוב יותר מהרגיל. מענין 'אפילה מתקנת' ורחמים כפולים. לא רק שדואגים למלא את החסר, אלא אף מפלים אותו לטובה.

  • סיפור: דאגתו העצומה של הרבי לתלמיד בישיבת חב"ד כך גם בעבודת ה': לאחר שיהודי התעורר ברחמים על נפשו ועל הניצוץ האלקי המלובש בתוכה, וכבר התמלא באהבת ה' (חסד שבתפארת) והכניע גם את הנפש הבהמית שתסייע לנפש האלוקית (נקמה מתוקה - גבורה שבתפארת), הוא כבר על דרך המלך. אולם הוא לא מסתפק בכך אלא מוסיף לרחם על סבלה המר של הנשמה בגלות הגוף ומפלה אותה לטובה. מעתה ואילך הוא נוהג "לפנים משורת הדין", מוסיף הידורים במצוות ועושה זאת בשלימות, בתוספת חיות והתלהבות ובתוספת שמחה.3

זוהי 'תפארת שבתפארת' - רחמים שברחמים. וככל שהרחמים חזקים יותר, כך האפליה המתקנת נעלית יותר ובהיקף רחב יותר.

נצח שבתפארת

התגברות על ההתנגדות הפנימית לרחמים, כתוצאה מהרחמים העצמיים (ג')

התגברות על חולשות פנימיות מחמת רחמים.

רחמים עלולים להישאר בלב ולא להביא לפעולה. לעתים האדם עלול להתחיל גם לרחם על עצמו, על הקשיים שיש לו לגאול את נפשו האלוקית, ולוותר לעצמו. או שהאדם מרחם על עצמו בגלל הקשיים שיש לו בעזרה לזולת ומתחיל לעשות חשבון שחייו קודמים וכדומה. לכן צריך לנצח את המניעות ולבצע את הפעולות הנובעות מרחמים. (ש')

הוד שבתפארת

התגברות על התנגדות חיצונית לרחמים, כתוצאה מהרחמים העצמיים (ג')

אנשים באים ומסבירים לך: "רחמנות גם עליך, אתה לא יכול לזרוק את עצמך בשביל הזולת ולשכוח מעצמך...". יש להתגבר על מונעים חיצוניים המפריעים לאדם לבצע את מידת התפארת, את הרחמים והיופי בעבודת ה' או את הרחמים על הזולת. הוד הוא גם ביטול, המוודא כי ברחמים על הזולת לא מעורב רגש עליונות. אם נודה לקדוש ברוך הוא על הזכות לרחם ולתת, נמנע מעצמנו רגשות גאווה. (ש')

יסוד שבתפארת

התקשרות והתמסרות כתוצאה מהרחמים. קשר של אמת. (ג')

התקשרות פנימית לאדם שעליו מרחמים, שהביצועיות (נצח והוד) לא תעמעם את ההתמסרות הפנימית. להרגיש את הזולת, להיות חלק ממנו, לעשות את מעשי הרחמים תוך כדי התקשרות אליו ושהקשר יהיה מתמשך לא חד פעמי בלבד. (ש')

מלכות שבתפארת

רחמים באמצעות הדיבור. מילים בונות. "כושל - יקימון מליך" (ג)

המלכות מתקשרת לדיבור, לגילוי ולאמירה של המעשים. מעשים של רחמים ללא דברי עידוד ונחמה חסרים דבר עיקרי ומשמעותי. חשוב לעודד את הזולת ולא להסתפק בסיוע מעשי בלבד. לפעמים עצם הדיבור איתו, בלי קשר למצבו ובלי לדבר בענינים של אמונה והביטחון מסייע לו להיחלץ ממצבו הקשה.

כך גם בעבודת ה', הדיבור והמעשה בלימוד התורה וקיום המצוות, מתוך רחמים על גלות השכינה, הם עצמם מהווים סיוע להוציא את השכינה מהגלות.

Footnotes

  1. השורות עם הסיום ש' - הם מתוך מאמרו של הרב משה שילת, קרוב אליך גליון 27. ↩

  2. השייכות בין התפארות לרחמים ראה בס' לדעת את המידות 149-153. ↩

  3. מומלץ מאוד לעיין בשיחת ש"פ קדושים תשמ"ו סעיף י"ב בענין תפארת שבתפארת ולכתחילה אריבער. (לצפייה בשיחה) ↩

  4. וראה גם היום יום ב' אייר: בהיותו (אדמו"ר המהר"ש) בן שבע, בחן אותו פעם הצמח צדק. הסבא (אדמו"ר המהר"ש) עשה כל כך טוב, שהמלמד שלו מאוד התפעל, ולא יכל להתאפק ואמר לצמח צדק: הא, מה אתם אומרים, הוא עושה טוב? הצמח צדק ענה לו: מה ההתפעלות, שתפארת שבתפארת עושה טוב (וואס איז די התפעלות, אז תפארת שבתפארת מאכט גוט). ↩

← חזרה לחיפוש