לאחרונה פורסם בעיתון מחקר של פרופסור מהאוניברסיטה העברית בירושלים לגבי מספר היהודים בעולם. הוא כותב שאלמלא השואה – מספר היהודים בעולם כיום היה עומד על 32 מליון נפש!
לפני השואה היו שמונה-עשרה מליון יהודים בעולם, שליש מהעם היהודי הושמד והוכחד ל"ע בשואה. ובפרט שאותו שליש שהוכחד היו אנשים צעירים שהיו ממשיכים חיים יהודיים ומביאים הרבה ילדים וכו'. הפרופסור סיכם את מחקרו במילים: קשה לדמיין איך העם היהודי היה נראה אלמלא פרצה השואה האיומה.
בהיסטוריה היהודית זה כבר קרה בעבר. בשנת 700 לפני הספירה, ממלכת אשור התחזקה והיתה ל"מעצמת על", הממלכה החזקה ביותר בעולם. הם האמינו ב"חילופי אוכלוסין" – כשהם כבשו מדינה הם היגלו את כל תושביה למקום אחר, כדי שאף אחד לא יוכל לטעון לבעלות על האדמה.
באותה תקופה היו בארץ ישראל שתי ממלכות: "מלכות ישראל" של עשרת השבטים ו"מלכות יהודה" שכללה שלשה שבטים: יהודה, בנימין ושבט לוי. ואכן מלך אשור בא וכבש תחילה חלק מממלכת ישראל; הוא הגלה לראשונה את שבט ראובן, גד, וחצי שבט מנשה. כמה שנים לאחר מכן הוא הגלה את מלך ישראל הושע בן אלה עם עוד ארבעה שבטים, ולבסוף הוא הגלה את שבט אפרים ומנשה.
מלך אשור סנחריב כבש את כל מלכות ישראל, הוא עקר עשר מתוך שלש עשרה שבטים, ושני שליש מהעם היהודי נעלמו, התבוללו ונאבדו מתוך העם היהודי.
אנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה היה מצב הרוח במלכות יהודה; זה היה ברור שהם חיים על זמן שאול, שזו רק שאלה של זמן מתי סנחריב יבוא לכבוש את ירושלים. באותה תקופה מלך יהודה היה חזקיהו, מלך צדיק וטוב.
ואכן בשנת ארבע-עשרה למלכות חזקיהו עלה סנחריב עם צבא אדיר של מאה שמונים וחמש אלף חיילים(!!) כדי לכבוש את מלכות יהודה. הוא התקדם מעיר לעיר ומישוב לישוב והארץ נפלה לידיו בלי שום מאמץ כלל.
ואז הוא מגיע לעיר נוב, בעיר הזאת הוא עורך תצפית על ירושלים, הוא עולה על מגדל גבוה ומביט משם על ירושלים ואומר: "הזאת היא העיר ירושלים שעליה החרדתי את כל הגייסות שלי" (סנהדרין צ"ה, א). למעשה הוא התאכזב והתבייש שהוא בכלל הטריח את עצמו ואת כל צבאו האדיר כדי לכבוש מקום קטן כזה.
בנתיים ירושלים נצורה אין יוצא ואין בא, חזקיהו מכין את עצמו למלחמה בסנחריב, הכוח הצבאי שיש לו הוא חלש מאוד לעומת כוחו של סנחריב, אבל הוא אוסף את כל העם בירושלים אל "רחוב שער העיר" ומשמיע באוזניהם נאום חוצב להבות אש של אמונה ובטחון בה'. הוא אומר להם: "חזקו ואמצו אל תיראו... מפני מלך אשור... עמו זרוע בשר ועמנו ה' אלוקינו לעזרנו" (ד"ה ב, ל"ב). ואכן אנשים מתעודדים ומתחזקים.
לפתע מופיעה דמות אחרת בכל הסיפור: רבשקה, שר הצבא של סנחריב. הוא נעמד על חומת ירושלים מבחוץ והוא נואם לעם בירושלים. הוא פונה ב"יהודית" בעברית ומדבר בשם מלך אשור: "בשביל מה אתם נלחמים בנו, אין לכם שום סיכוי לנצח אותנו. במקום זה תיכנעו לנו ואנו נקח אתכם לארץ אחרת ושם יהיה לכם טוב יותר".
מאיפה ידע רבשקה עברית? באיזו אוניברסיטה הוא למד את השפה? באים חז"ל ומגלים לנו שרבשקה היה יהודי, "ישראל מומר הי'" (סנהדרין ט, א), שבגד בעמו ובמולדתו ועבר לצד של סנחריב. כל המתואר כאן התרחש בערב פסח, ויהודים גם במצב הכי חמור לא מתיאשים, גם אז כשצבא אדיר מאיים עליהם – הם עדיין הכינו את עצמם לחגוג את ליל הסדר.
ואז קרה המפנה. באותו לילה כשכולם היו מסובים לשולחן הסדר בירושלים הנצורה, מספר המדרש "הציץ רבשקה על החומה ושמע שהיו קוראין את ההלל". רבשקה הסתכל מעבר לחומה והוא ראה יהודים חוגגים את ליל הסדר. הוא נזכר בבית אבא, הוא נזכר באווירה בבית בהיותו ילד, הוא נזכר שליל הסדר מסמל את הניסים שנעשו לישראל בכל הדורות ויותר מזה את האמונה והבטחון בה'.
הוא נזכר שזהו "ליל שימורים" זהו הלילה שהקב"ה שומר ומגן על עם ישראל, ולכן ישנו מנהג שבאותו לילה לא נועלים את הדלת כדי לבטא את הבטחון שיש לנו שהקב"ה ישמור עלינו (שוע"ר הלכות פסח ת"פ, ה). הנקודה היהודית שבו התעוררה והוא הבין ש"הלילה" זה הלילה של עם ישראל, הוא הבין שלעם ישראל יש משהו שלסנחריב ולצבאו האדיר אין: בטחון בה'.
רבשקה המומר פונה לסנחריב ואומר לו: "חזור לאחוריך" מדוע? "כי ניסים נעשים להם בזה הלילה". הלילה זה "הלילה שלהם", הקב"ה הולך לעשות להם ניסים ולא תצליח לכבוש אותם. אבל סנחריב שלא מאמין בדברים רוחניים צחק ממנו: "והיה מבזה את הדבר שנאמר ינופף ידו הר בת ציון".
ואכן אותו לילה היתה מפלתו של סנחריב, "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור". בבוקר כשעם ישראל קם אחרי הסדר הם השקיפו מעבר לחומה והם ראו אלפי אנשים מתים.
מלכות יהודה ניצלה והתקיימה עוד מאה עשרים וחמש שנה לאחרי זה. סנחריב אכן הצליח להחריב שני שליש מהעם היהודי אבל בסופו של דבר העם היהודי ניצח.
בשנות החמישים בחורה צעירה נכנסה ליחידות אצל הרבי ואמרה שהיא רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה, היא רוצה להיות לעשות קריירה. הרבי ענה לה שאחרי השואה מוטלת על כל אחד מאיתנו החובה למלא את מקומם של הקדושים שנהרגו בשואה. ולכן התפקיד של בחורה יהודיה בדורנו הוא בראש ובראשונה לוודא שהעם היהודי יגדל פשוטו כמשמעו, (ראה גם בספר "נשי ובנות ישראל" ע' 88 ואילך).
לא מזמן סיפר לי יהודי שאמו היתה אומרת לו תדיר כשתתחתן אתה צריך ללדת ילד אחד כדי למלא את מקומך ילד שני במקום אשתך ועוד ילד אחד שתוכל להצביע ולומר שזהו הילד שנולד כדי לנצח את היטלר. היטלר רצה להכחיד את העם היהודי והתשובה שלנו להיטלר היא עוד ילד יהודי ועוד ילדה יהודיה.
זוהי הדרך הטובה ביותר לזכור את השואה.