הרב יוסף גרינברג, אלסקה
בקשר לשיחת כ״ח ניסן הידועה -
יש להעיר שהמחזה הנורא שהרבי עומד וזועק בשיחה הנ״ל שהיות שלא פעלו עדיין את ביאת המשיח הנה כל העבודה שלו היתה ח״ו ״להבל ולריק״, מזכירה את השיחה הידועה של ליל שמח״ת תשמ״ז שנאמרה בבכיות גדולות אודות שבירת הלוחות.
-ובהקדים, שענין שבירת הלוחות דומה להנ״ל, שגם שם הנה לאחרי כל הנסים של העשר מכות, ויציאת מצרים, וקריעת ים סוף והגילוי אלקות שהיה על הים וכו׳, ועד לשיא של גילוי העצמות במתן תורה, ושמיעת עשרת הדברות מפי הגבורה, ועליית משה להר ל40 יום ולילה וקבלת הלוחות, ולאחרי כל העילויים האלו הנה כאשר ירד משה למטה וראה את העגל שבר את הלוחות לעיני כל ישראל, שבעצם במעשה זה הכריז שכל עבודתו היתה להבל ולריק, היינו שכל הניסים שפעל וכל הגילוי אלקות של יצי״מ ומתן תורה הכל היה להבל ולריק, אם שייך שלאחרי כל העילויים האלו עדיין יכול להיות מציאות של חטא העגל! -
וכידוע ביאורי הרבי בזה בלקו״ש ח״ט (ע׳ 241 ועוד) שכל הכוונה של שבירת הלוחות ע״י משה רבינו היתה כדי לפעול את ״שבירת הלב״ אצל בנ״י, כי זו היתה הדרך היחידה לעוררם לתשובה אמיתית כאשר הם רואים את הלוחות שניתנו מעצמות א״ס ב״ה שבורים ע״י משה רבינו!
וכפי שביאר בשיחה דליל שמח״ת תשמ״ז הנ״ל שלכן אמר לו הקב״ה יישר כחך ששיברת, כי שבירת הלוחות ביטאה את המסי״נ והאהבת ישראל הגדולה של משה רבינו, ששבר את מציאותו עצמו שהיא ענין התורה, עבור הצלת בנ״י בגשמיות וברוחניות!
ויתירה מזו אמר אז הרבי שהטעם ששבר את הלוחות לעיני כל ישראל הוא מפני שרצה לנטוע בהם את ההכרה הזו שידעו ויבינו עד כמה צריך כאו״א למסור את הנפש עבור הצלת בנ״י בגשמיות וברוחניות!
וככל הדברים האלו אפשר לומר בדא״פ שזו היתה כוונת השיחה הנוראה דכ״ח ניסן, לפעול בנו את ענין ה״כתית״ וה״צוטרייסל״ המבואר במאמר דאתה תצוה הידוע, ולנטוע בנו את ההכרה שעד אז היתה רק נחלת צדיקי עליון שהרגישו את גלות השכינה, והרבי בשיחה זו כשזעק לעין כל, בשיחה ברבים לפני אנשים נשים וטף, שהכל היה ״להבל ולריק״ - פעל בכולנו את ההכרה המוחשית שענין גלות השכינה וביאת המשיח הוא עיקר ותכלית כל העבודה, ובלי זה הנה כל העבודה היא להבל ולריק!
והיינו שגם לאחרי כל הניסים של מלחמת המפרץ ונפילת הקומוניזם וכו׳ בשנת ניסים ותנש״א, הנה כל זמן שלא פעלו את גילוי השכינה בעולם הנה זה עדיין הכל להבל ולריק!
וכפי שרואים במוחש שגם כ״ו שנים לאחרי כ״ח ניסן תנש״א, בכל פעם שרואים שיחה זו מזדעזעים מחדש, וזה פועל את הכתית בכולנו לעשות כל אשר ביכולתינו להביא את הגאולה!
ובעצם זו היתה כל העבודה של הדור השביעי שהתחיל במאמר באתי לגני תשי״א, להמחיש את ענין גילוי השכינה בעולם וענין הגאולה כדבר ריאלי שלא היה כמותו בכל זמן הגלות, וכפי שרואים במוחש שענין זה של הציפייה לביאת המשיח חדרה ונתקבלה בכל חוגי בנ״י בכל תפוצות ישראל, כי הרבי בעצם נוכחותו הקדושה ומנהיגותו ובפעולותיו הקדושות פעל את ההתאמתות של אלקות בעולם באופן גלוי שלא היה כזאת מאז חורבן ביהמ״ק, וזהו עצמו מסימני ומעין הגאולה עצמה.
וכמו שהיה בדורו של משה שלאחרי שבירת הלוחות הראשונות ניתנו הלוחות שניות עם כל המעלה של עבודת התשובה וכו׳, הנה כמו״כ בדורינו דור השביעי, הנה שיחה זו נאמרה לנו כדי לפעול בנו את שבירת הלב בשביל לתת לנו את הכח ולהעלות אותנו לדרגא זו שנרגיש את ההתאמתות של הרבי באלקות ואת הכאב שלו על גלות השכינה ואת הצפיה לביאת המשיח, ועד שזה יעורר אותנו לעשות ככל יכולתינו להביא לימות המשיח, ע״י קיום כל תקנותיו הקדושות כמו לימוד הרמב״ם וחת״ת וכו׳ וכל הוראותיו הקדושות ובנסיעה לשליחות והקמת בתי חב״ד בכל פינה בעולם והתעסקות במבצעים הקדושים וכו׳,
ונקודת הענין, שע״י שיחה זו נטע בנו הרבי את הכח העצמי שלו, שבכוח זה נוכל להמשיך גם עכשיו לאחרי ג׳ תמוז למלאות את השליחות הקדושה שהטיל על דורינו, דור השביעי, שהיא להוריד ולהמשיך את השכינה למטה, בביאת המשיח בימינו אלו בקרוב ממש.