כניסה

אנכי אהיה עם פיך - השאלות של שדרן הרדיו שנענו בעת ההתוועדות

הרב אהרן דב הלפרין

אָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ (ד, יב)

הגאון החסיד הרב חיים משה יהודה הכהן בלוי [להלן רחמ"י] זצ"ל, נולד בהמבורג בד' מרחשון תרע"ג. בבחרותו נשלח למיר והיה מגדולי תלמידיו של המשגיח המפורסם, גדול 'בעלי המוסר', רבי ירוחם ליבוביץ. מאוחר יותר נסע לראדין והיה מקורב מאד אצל ה'חפץ-חיים'. בבואו לארצות-הברית, לאחר המלחמה, התקרב לרבי באמצעות גיסו המזכיר הרב חודקוב. הוא היה מומחה גדול לכתבי הראשונים, הצליח להשיג כתבי-יד עתיקים והוציא לאור הרבה מספרי הראשונים המצויים היום בכל ישיבה ובית-מדרש.

באחת ההתוועדויות, כשניגש לרי למסור את הספר החדש שהוציא לאור באותם ימים, אמר לו הרבי:

  • כיון שבקרוב אתם נוסעים לעיר דנוור שבמדינת קולורדו, תעשו מה שביכולתכם לטובת העניין של 'יום החינוך'.

הרחמ"י בלוי התפלא מנין ידע הרבי על תוכניתו לנסוע לדנוור במסגרת חיפושיו אחרי כתבי יד עתיקים, ולא פחות התפלא על השליחות בנושא שלא מוכר לו כלל, אך הוא ידע זה מכבר שעל הרבי לא שואלים שאלות. הוא נשאר להמשך ההתוועדות. בשיחת הקודש הבאה דיבר הרבי על כך שלפעמים שואלים על אמונה, ולא יודעים מה לענות. הרבי הביא כמה דוגמאות של שאלות והסביר מה התשובה לשאלות אלו.

כאשר הגיע לעיר דנבר כעבור כמה שבועות, התקשה לקיים את הוראת הרבי, שכן לאיש ממכיריו לא היה קשר עם הממשלה. "גם אם אצליח לארגן בדרך-לא-דרך פגישה עם איזה בכיר בממשלה", חשב לעצמו, "איך אוכל להסביר לו את נחיצות העניין שאני ממש לא מתמחה בו".

בכל אופן, בקבלת-עול של חסיד, פנה לכל מכריו וידידיו בעיר להתעניין אם יש להם איזשהו רעיון ועצה כיצד יוכל לקדם עניין כזה של 'יום החינוך'. כולם ענו לו פה אחד כי אין להם שמץ של מושג. כשמועד סיום ביקורו הלך והתקרב, והעניין נהיה אצלו דחוף ביותר, התקשר לרב אחד מקומי ושפך בפניו את לבו.

הרב ענה לו כי עולה ברעיונו עצה אחת: הוא מכיר את עורך העיתון באידיש שיוצא-לאור בעיר, ואף שלא נראה כי תצא מכך תועלת גדולה, אולי הוא יוכל לכתוב איזה מאמר שם וכך לקדם את העניין....

כשהגיע הרחמ"י לעורך, מצאו בחדר קטן וצנום, וסיפר לו את מבוכתו ואת בקשת הרבי ממנו.

אמר לו העורך:

  • אני מכיר גוי אחד שיש לו תכנית רדיו מאד פופולרית (TALKSHOW) שבה המאזינים יכולים להעלות ולשוחח על כל נושא שיבחרו. אתקשר אליו שיסכים לפגוש אותך.

כשנסע לכתובת שקיבל ונפגש עם השדרן הגוי, ביקש ממנו הרב בלוי שיאפשר לו לדבר כמה דקות ברדיו. השדרן, שרצה כנראה לדחותו בקש בלי להעליב, אמר לו שהוא מזמינו בכבוד רב לבוא לביתו בערב. הוא יקליט עמו ראיון, ואם הראיון ייצא מוצלח הוא ישדרו ברדיו.

הרב בלוי עשה כבקשתו ובא לביתו בשעה המיועדת. כששאל הגוי את שאלתו הראשונה, נזכר הרב בלוי שהרבי התייחס לשאלה זו בדיוק באותה שיחה, והוא ענה לגוי על-פי מה שהסביר הרבי בטוב טעם ודעת. כך היה גם, לתדהמתו המוחלטת, בשאלה השניה, השלישית והרביעית... כל השאלות ששאל השדרן הגוי, היו 'במקרה' אותן שאלות בדיוק שהרבי  התייחס אליהן באותה שיחה, ונתן את התשובות המשכנעות והמוצלחות.

השדרן הגוי לא הסתיר את התפעלותו והתרשמותו ובתכנית הרדיו הקרובה השמיע את כל הראיון המוקלט. הראיון עורר הדים רבים והתפרסם לאחר מכן (באמצעות סינדיקציה) בכלי תקשורת רבים ומרכזיים ברחבי מדינת קולורדו, וכמובן פעל את פעולתו בהצלחה רבה בקשר ל'יום-החינוך'...

הסיפור המקורי

הרב מנדי אלישביץ (היה למראה עיני בעל המעשה)

זה הי' בשנת תשל"ו שבה עסק בלהט הרבי במבצע חינוך, ונוכחתי באיזה התוועדות שבה דיבר הרבי בארוכה בענין "יום החינוך" ובהנחיצות שיום זה יתקיים בכל מדינה ועיר.

לאחרי ההתוועדות חילק הרבי כוס של ברכה וכשהגשתי לקבל יין מהרבי הגדתי שמחר הנני נוסע לדענווער קולוראדו, והרבי בירך אותי.

למחרת אני מקבל טלפון מהמזכיר הר' לייבל גראנער ואמר לי שהרבי רוצה שאסדר יום החינוך בקולוראדו.

כשהגעתי לשם הי' אז חם מאד ומיד הלכתי להרב לעדערמאן שהי' רב של איזה בית הכנסת בדענווער ושאלתי אותו אם יש בידו איזה עצה איך לסדר יום החינוך בקולורודו, אך אמר לי שאינו יכול לעשות מאומה בזה.

בו ביום הגיע השליח מפינלנד הרב טעלעשעווסקי (אבי החזן הידוע) שהוא מגיע לשם בכל שנה.

סיפרתי לו שיש לי שליחות מיוחדת מהרבי, ושאלתי אותו מה עלי לעשות. ואמר לי שאלך ליהודי בשם  מר גאלדבערג שהוא עורך הירחון "קולוראדו דז'ואיש ניוז" ואולי יוכל להשתדל בזה.

צלצלתי לביתו של עורך העתון והגידו לי שהוא הלך לחופש, אך אמו המליצה שאלך לאיזה משדר בתחנת רדיו, והוא בודאי יעזור לי.

צלצלתי למשדר של הנ"ל וביקשתי ממנו שיתן לי רשות לדבר על הרדיו בעניני חינוך, והשיב לי שקודם שאדבר הוא רוצה להיפגש אתי פנים אל פנים.

כשהגעתי לתחנת הרדיו אמר לי שהחליט שהוא יבחון אותי לראות אם אני אכן בקי בעניני חינוך, ואם אעבור את המבחן ירשה לי לדבר...

כשהתחיל לשאול שאלה הראשונה - השתוממתי. שאלה זו בדיוק הזכיר כ"ק אדמו"ר בההתוועדות והסביר את הענין בטוב טעם - מופס גלוי! כמובן עניתי לו בדיוק כמו שדובר בהשיחה. הוא נתפעל מאוד מהתירוץ, ושאל אותי עוד שאלה שני'. כששמעתי שאלה הב' יצאתי ממש מן הכלים... שאלה זו נזכר גם באותו התוועדות, והי' לי מה להשיב!

כך הי' גם אצל שאר שאלותיו שכולם נזכרו באותו התוועדות, הוא הי' מושבע מאוד במה שתירצתי, ועל פניו היה ניכר התרשמות מיוחדת...

כשראה שאני אכן "בקי" בעניני חינוך אמר שיעשה אתי ראיון על אותם השאלות ותשובות וישדר את זה על גלי הרדיו. ביררתי ששידור זו עברו גם כן על ידי עוד 30 תחנות רדיו בכל רחבי קולורודו.

שוב שאלתי אותו שיעזור לי לסדר יום החינוך על ידי שאדבר אל המושל של דנבר והשיב שהמושל הלך לחופש, אך הבטיח לי שמיד כשיחזור בטח ישפיע עליו לעשות "יום החינוך" בכל דנבר.