האגדה מספרת על צדיק אחד שאמר לתלמידיו בערב ראש חודש, כי הברכה לכל החודש תלויה בכוונה שלהם ב"אנה" שבהלל. יצאו התלמידים והתחילו להתווכח על איזה "אנא" מדבר הצדיק? חצי אמרו שהכוונה הייתה ל"אנא ה' הושיעה נא", וחצי אמרו שהכוונה ל"אנא ה' הצליחה נא". למחרת בבוקר, כאשר הגיעו להלל, כולם הגיעו דרוכים ומוכנים. הברכה של כל החודש תלויה עכשיו ב"אנא", וזה דבר שאסור לפספס. כאשר הגיעו ל"אנא ה' הושיעה נא", חצי מהמתפללים צעקו בכל כוחם "א-נ-א ה' ה-ו-ש-י-ע-ה נ-א". בית הכנסת כולו רעד. אחר כך החצי השני של המתפללים צעקו בכל כוחם "א-נ-א ה' ה-צ-ל-י-ח-ה נ-א". החלונות כמעט נשברו מהרעש. בסיום התפילה הגיעו התלמידים אל הצדיק ושאלו אותו על איזה "אנא" דיבר – "הושיעה נא" או "הצליחה נא"? אמר להם הצדיק: התכוונתי בכלל ל"אנה" אחר שמופיע בהלל – ל"אנה ה' כי אני עבדך"... על זה הם לא חשבו...