מספרים על אדם שהגיע יום ההולדת של אשתו. כפי שאנו יודעים, יום הולדת לאשה זה אתגר לא פשוט, כי צריך לדעת בדיוק מה היא רוצה ומה לא רוצה. הוא כבר ידע שהיא אוהבת פרחים יקרים. ה גיע האיש בשמחה לחנות הפרחים, והוא רואה בחוץ ילד קטן מסתכל על הפרחים בחוץ ועיניו יוצאות. נכנס האיש פנימה, חיפש את הזר היפה והיקר ביותר, ויצא החוצה בשמחה. והנה, הילד עדיין עומד שם ומסתכל על הפרחים. נראה שהוא משתוקק אליהם. שאל האיש את הילד: למה אתה מסתכל על הפרחים? השיב הילד: אני רוצה לקנות פרח לאמא! האיש התרגש ואמר לו: אם כך, אני אקנה בעבורך. בחר הילד פרח, האיש שילם, ושניהם יצאו. שאל האיש את הילד: רגע, איפה אמא שלך גרה? השיב הילד: היא גרה רחוק מפה. אמר האיש: אוקיי, אני אקח אותך ברכב לאמא. נכנסו השניים לרכב, והאיש שואל את הילד מה הכתובת, אולם הילד אומר שהוא כבר יכוון אותו. נוסעים ישר ישר, ואז הילד אומר לפנות שמאלה, ואז ימינה. כך נוסעים הרבה זמן, והאיש לא מבין איפה אמא גרה.בשלב מסוים הם יוצאים מהעיר, והאיש שואל את הילד: איפה אמא שלך גרה?
והילד משיב: בבית העלמין... והמשיך להסביר: אמא שלי נפטרה כאשר הייתי תינוק. אני מרגיש שלא הספקתי לכבד אותה. לכן אני משתדל להגיע אליה ככל האפשר ולקנות לה פרח... שמע האיש והתחיל לבכות. הדברים נכנסו כמו חץ בליבו. הוא נזכר שגם לו יש אמא. אבל אמא שלו ברוך ה' עדיין בחיים. היא נמצאת בבית אבות במדינה רחוקה, וכבר הרבה זמן לא הרים אליה טלפון. החליט מיד להרים טלפון. ואז אמר לעצמו: לא, טלפון זה לא מספיק. אני חייב לנסוע אליה. סיפר האיש את הדברים לאשתו, קנה כרטיס ונסע לבקר את אמא. כי זאת יש לזכור, בסך הכול ארבע מילים: אין גבול לכיבוד הורים!