הוא רע! הוא רע!
בשלהי חודש טבת של שנת תשי"ג פורסם זעקו הכותרות בכלי התקשורת של ברית המועצות: "התגלתה מזימה של קבוצת רופאים טרוריסטית להתנקש בחייהם של קצינים סובייטים בכירים".
תשעת החשודים היו רופאיה המפורסמים ביותר של המעצמה הסובייטית. שישה מתוכם היו יהודים.
הייתה זו עלילה נוספת, שנולדה במוחו הקודח של הרודן סטלין, יימח שמו, ושלהבה את ההמונים הנבערים. מיום ליום גברה ההסתה הפרועה נגד יהודי ברית המועצות, והאנטישמיות גאתה. יהודים רבים פוטרו ממקומות עבודתם, והסתגרו בבתיהם, רועדים כעלה נידף.
יום המשפט התקרב. לאיש לא היה ספק כי החשודים יורשעו ללא כל חקירה ובדיקה, ומיד יתחיל להישפך דם יהודי בחוצות. הממשלה תטען שברצונה להגן על אזרחיה מפני הפוגרומים, ובמסווה של כוונות טובות תגלה את כל יהודי ברית המועצות לערבות סיביר, ושם תפקיר אותם לרעב ולקור.
על פי השמועות, הרכבות כבר מוכנות, ונציגי השלטון מחכים לאות מהרודן, כדי להתחיל בהגליה המונית.
•
ברוקלין, ניו יורק. שדרות איסטערן פארקוואי, בניין 770. התוועדות פורים.
שמחת החג איננה שלמה. החסידים דואגים לשלום אחיהם השבויים בידי השלטון הקומוניסטי, מאחורי מסך הברזל. השמועות על המתרחש בברית המועצות מעוררות חרדה עזה בלבבות.
הרבי אומר מאמר חסידות, ואחריו שיחות אחדות.
השעון מורה על שעת לילה מאוחרת.
אחד מזקני החסידים ניגש אל הרבי, ומבקש ברכה לרווחתם של יהודי ברית המועצות. הרבי משיב דבר מה, ולפתע משתנה הבעת פניו. הוא מרצין ומתרכז עמוקות.
פתאום מתלהטות פניו הקדושות של הרבי כלפיד בוער. החסידים מבינים שהרבי עומד לומר מאמר חסידות נוסף. כהקדמה למאמר מספר הרבי סיפור קצר, כשעל פניו הקדושות שורות דביקות ורצינות מיוחדות: "בתקופת המהפכה ברוסיה, לאחר מפלתו של הקיסר, הורה הרבי הרש"ב לחסידים להשתתף בבחירות שנערכו במדינה. אחד החסידים היה מופשט לחלוטין מהוויות העולם, ולא ידע כלל מה מתרחש במדינה. אך הוא רצה לקיים את הוראתו של הרבי, ולכן טבל במקווה, חגר אבנט, והגיע לקלפי, להצביע. לאחר שעשה את מה שצריך לעשות, כפי שהורו לו חבריו, ראה אנשים העומדים ומכריזים: "הורה, הורה! (="הידד", ברוסית)". עמד החסיד עימהם והכריז בתמימות: "הוא רע! הוא רע! הוא רע!...".
החסידים חשו כי הרבי אינו מספר את הסיפור לחינם. דבר מה מופלא מתרחש כעת במרומים. כל הנוכחים בבית המדרש נעמדו על רגליהם, והכריזו בהתרגשות: "הוא רע! הוא רע! הוא רע!...".
אחר אמר הרבי מאמר חסידות, הפותח בפסוק מהמגילה, "על כן קראו לימים האלה פורים".
•
בי"ז באדר, מספר ימים אחרי התוועדות חג הפורים, מסרו כלי התקשורת הסובייטיים שסטלין חולה ואיבד את הכרתו.
למחרת התגלתה האמת. סטלין מת במוצאי פורים, בדיוק בשעה שבה קראו החסידים את הקריאה "הוא רע...".
משפט הראווה של הרופאים בוטל, והיהודים נשמו לרווחה.
ביום שבו נמסרה ההודעה הדרמטית על מותו של הרודן, הורה הרבי להוציא לאור מאמר חסידות הפותח במילים "ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום". מאמר זה עוסק בייחודם של ישראל מול אומות העולם, ובכוחם של הצדיקים להשפיע באמצעות תורתם.
הרמז היה ברור...
תורת מנחם, חלק ח, עמ' 49