הרב שאול דובער זיסלין סיפר, כי בתום כמה שנות לימוד בישיבת תומכי-תמימים בליובאוויטש, שב לבית הוריו בעיירה קריסלבה. ביום השבת, האריך בתפילתו ונותר בודד בבית הכנסת. "משכיל" מקומי שב לבית הכנסת לאחר שסיים את סעודתו, ונתקל בתפילת התחנונים שבקעה מ"חדר שני".
הוא הסתקרן לדעת במי המדובר, וכשזיהה את הרב זיסלין התבטא: "העולם עמד כבר להגיע לתיקונו, ולפתע הגיע הרבי מליובאוויטש והדפו חמישים שנה אחורה".
כששב הרב זיסלין לליובאוויטש, סיפר על כך לכ"ק אדמו"ר הרש"ב. הרבי נהנה ואמר: "לא חמישים שנה ואף לא מאה שנה - אלא עד ביאת המשיח".
יצוין, כי התבטאות דומה במעט נשמעה מפיו של אחד-העם, בצאתו מיחידות אצל הרבי הרש"ב. החסידים שאלוהו אודות שיחתו עם הרבי, ופסק: "הרבי ריחק את הציונות ("ההשכלה") בחמישים שנה - על-ידי ייסוד תומכי-תמימים".