ר' פינחס אלטהויז הסביר, כי היהודי נבחן בהנהגתו בפועל, ולא בייחוסו ובכישרונותיו.
לדבריו, זמן מה לאחר שהחל את לימודיו בחדר בליובאוויטש, התבקש על-ידי המשגיח של הישיבה, הרה"ח ר' יחזקאל הימלשטיין ע"ה, להסתלק מן המקום. ההוראה הכתה אותו בהלם מוחלט. הוא היה מודע אומנם להנהגתו השובבה, שנבעה מגילו הצעיר לעומת יתר התלמידים, אך מכאן ועד לסילוקו מן הישיבה רחוקה הדרך. הוא לא חולל מעשה חריג, ולא הוצגה בפניו סיבה כלשהי לגירושו.
בצר לו, ניגש ר' פיניע לביתו של הרבי הריי"ץ, ובעמדו ליד הדלת פרץ בבכי תמרורים. הרבי פתח את הדלת והתעניין לפשר בכיו. ר' פיניע הסביר, כי נפל קורבן לעלילת שווא וסולק מן הישיבה ללא סיבה. הרבי טען, כי מן הסתם התרחש עימו דבר מה, אולם הוא דבק בגרסתו.
לבסוף, הורה לו הרבי: "מחה את דמעותיך, חזור לישיבה ואמור למשגיח כי יכול הוא לקבלך בחזרה". ר' פיניע ביקש זאת בכתב, אך הרבי הרגיעו והבטיחו, כי המשגיח יאמין לדברים הנאמרים בשמו. ואכן, ר' פיניע שב לספסל הלימודים, אולם תעלומת האירוע הטרידה את מנוחתו.
עם התחלת ה"זמן" החדש, לאחר חג הפסח, הודיעה ההנהלה לר' פיניע, כי עליו להיוותר בכיתתו לשנה נוספת. הנער הצעיר התקומם על עובדת היותו היחיד שזכה לעונש זה, ונכנס עם חבריו לכיתתם החדשה. אולם, מגיד השיעור העיר לו, כי שמו נעדר מרשימת התלמידים ועליו לשוב לכיתתו הקודמת. ר' פיניע נטש את הכיתה בבושת פנים והתיישב ללמוד בזאל.
כשנשאל על-ידי ההנהלה, מדוע לא נכנס לכיתתו הקודמת, השיב: "אילו נמניתי כתלמיד החלש בכיתה - הייתי משלים עם הגזירה, אולם בעת שתלמידים רבים החלשים ממני עלו, אינני מסכים להתבזות". הנער התעקש, וההנהלה שידעה כי אביו יגיע לליובאוויטש לקראת חג השבועות, אסרה עליו להיכנס לכיתה כלשהי עד לאחר החג - אז ישוב עם אביו לביתו.
כשהגיע אביו לליובאוויטש, התאונן בפניו ר' פיניע על ההתנכלות כלפיו. האב מצדו הבהיר נחרצות: "בליובאוויטש אין חוכמות. עליך לקיים את ההוראה ולהיוותר בכיתתך הקודמת, ולא - תשוב עימי הביתה לאחר החג".
ר' פיניע שב לכיתתו הנמוכה, אולם למחרת, נצטווה לעלות לכיתה הגבוהה. כעת התבלבל לחלוטין, ותהה באוזני אביו אודות המתרחש. חייך האב ואמר לו: "ייחוסך המשפחתי ומגוריך בעיירה החסידית ניקולייב, הצעידוך לישיבה בראש מורם ובתחושת התנשאות. כדי לבער מקרבך תחושות המאוסות בתומכי-תמימים, היה על ההנהלה לאלפך וללמדך לקח".
ואכן, לקח זה ליווה את ר' פיניע כל ימי חייו.