ר' פינחס אלטהויז גייס יהודים מרחובות העיר תל-אביב לבית הכנסת בנחלת-בנימין. שז"ר, ולא מעט מראשי מפא"י, התקרבו לחב"ד הודות לפעולותיו. ניגוניו הנפלאים שברו את לבם, ומאז הפכו לאורחים קבועים בהתוועדויות חבד"יות. בעת החגים, צעדו המכובדים רגלית לבית הכנסת.
ר' פיניע ניחן בעוז חסידי נדיר, שסייע לו לקרב את אנשי הרוח לחסידות חב"ד. הרבי רמז על כך בהתוועדותו בשבת פרשת בשלח תשי"ד, במענה לבקשתו של ר' פיניע להצטרף ל"צעירי אגודת חב"ד": "מה אעשה איתך, שהרבי (הריי"ץ) מינך לקצין!"
ר' פיניע שאל: "אם כן, ימנני הרבי לגנרל?" הסביר הרבי: "המשותף לגנרל ולחייל הוא, שעל שניהם להיות בביטול, משום שנעוץ תחילתן בסופן. שונה הדבר בקצין".
ואכן, בספר "לשמע אזן" מובא:
בי"ט כסלו תרפ"ה, שוחח כ"ק אדמו"ר הריי"ץ כיצד אביו, כ"ק אדמו"ר הרש"ב, היה מקבל פדיונות שלא בשווה מכולם. יש פדיונות שהרבי היה מקבל בתוך ידו, ויש פדיונות ששם בין אצבעותיו.
ואז הרבי הריי"ץ פנה אל ר' פינחס ב"ר בנימין אלטהויז: "אצלך, גם כשהיית ילד קטן, לקח אבא ממך את הפדיון כאצל המקורבים, בין האצבעות", והרבי הראה בין אלו אצבעות. "וזאת היא עבורך התבוננות לכל החיים", המשיך הרבי, "ולא רק עבורך אלא לכל האטריאדה [הפלוגה, הגדוד], כי אתה הרי מפקד האטריאדה".