פטירתו של ר' פינחס אלטהויז, ביום שישי, ט' אייר תשכ"ג, הממה את החסידים בתל-אביב. בעת הטהרה פרץ הרב נחום גולדשמיד בבכי - שבקע מלבם של כולם. הוא נקבר בצפת והחסידים שהו בשבת בעיר זו. הרב משה גוראריה התוועד במהלך השבת, אולם כאבו של הרב גולדשמיד היה כה עצום - שמנע ממנו להשתתף בהתוועדות.
יחסו הייחודי של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אל ר' פיניע לאחר פטירתו, מלמד יותר מכול על דמותו. וכך אמר הרבי במהלך התוועדות י"ב תמוז תשכ"ג:
אחד מאלה שנטלו חלק בגאולת י"ב-י"ג תמוז, היה "פיניע". ומצד הקירוב שהיה לו מהרבי בעל השמחה והגאולה, מסתמא גם הוא מתוועד עתה [והרבי בכה בדברו] בהתוועדות של י"ב-י"ג תמוז.
וכיוון שישנו הניגון שלו "והריקותי לכם ברכה", שהיה רגיל לנגנו, ומסתמא ישנם כאן כאלה שמכירים ניגון זה - ינגנו הניגון "והריקותי לכם ברכה", ומסתמא גם הוא שם יצטרף לניגון.
אחד ממשתתפי ההתוועדות מעיד, כי ניכר היה בבירור, שהרבי רומז על הבטחתו של הרבי הריי"ץ לר' פיניע: "אתה תהיה היכן שאני אהיה", או בגירסא אחרת "עימי במחיצתי".