הרה"ח ר' שניאור זלמן שיחי' גפני מספר:
ר' נחום גולדשמיד לימד, כי תביעתה העיקרית של החסידות נוגעת לתוצאותיהן של התפילה והלימוד. לדבריו, על ארוחת הבוקר, שלאחר התפילה או הלימוד, להיראות אחרת לחלוטין, ובהיעדר זאת - חסר העניין מעיקרו. הוא שח את המעשה הבא:
רבי שלמה מקרלין ביקר את אדמו"ר הזקן, ומספר נשים עסקו בהכנת סעודה לכבודו. כל אחת הוסיפה קורט מלח, וכשהוגשה הארוחה לשולחן, הסיט האדמו"ר מקרלין את צלחתו לצד. לשאלתו של אדמו"ר הזקן לפשר הנהגתו, השיב רבי שלמה: "הסעודה מלוחה מדי". תמה הרבי: "וכי חש הינך האם מלוחה הסעודה?! הלוא מעת בואי אל המגיד ממעזריטש, ניטל ממני טעם האכילה לחלוטין!"
ר' נחום סיים: "אומנם איננו שייכים לדרגה זו, אך עדיין, לאחר הלימוד יש לגשת לאוכל בצורה שונה".