הרה"ח ר' שניאור זלמן שיחי' גפני מתאר את תביעתו של ר' נחום אודות ביטול פנימי:
הוא המשיל את המשל הידוע: בעת שהפעילו לראשונה רכבת ברוסיה, תמהו הכול: "הייתכן מרכבה ללא סוסים?!" הוזמן הקיסר לחנוך את מסילת הברזל, וזקני המדינה הושבו על בימת כבוד מיוחדת, כדי לחזות בפלא העצום. הרכבת החלה נעה, והכול התפעלו ויצאו מהכלים, לבד מהזקנים - שטענו: "לא ייתכן! בוודאי שחבויים כאן כמה סוסים".
בהזמנתו של מנהל המבצע, נכנסו הזקנים לרכבת ותרו אחר הסוסים בכל פינה. משלא מצאו, פנה אליהם המנהל ושאל: "נו, כעת מודים הינכם שאין סוסים?" קם המבוגר שבהם ואמר: "אכן, תרנו היטב ולא מצאנו סוסים רגילים. עם זאת, בתוך הקטר, עמוק בפנים - במקום נסתר כלשהו, מתחבא סוסון קטן, אשר נוכחותו מתחייבת כדי להפעיל את הרכבת".
הסביר ר' נחום גולדשמיד: "הסוס הקטן הזה הינו התחושה העצמית, המתחבאת אי שם ומפעילה את בן האדם. תומכי-תמימים תובעת מתלמידיה להשמידה מייד. אחד התמימים התלונן פעם לפני מי מהמשפיעים: "חש הנני שלא בטוב". הוא נענה: "עצם תחושת ה"אני" מהווה בעיה".
ר' נחום הזכיר את ביאורו של הרבי הרש"ב, כי חטא עץ הדעת נבע מרגש עצמי, ומכאן נשתלשל מקורם של כלל החטאים. עד כדי כך מסוכנת היא תחושת ה"אני". הוא הדגיש לא פעם: "אינכם מבינים! תורת החסידות מלמדת, כי אף תחושה עצמית קטנה ביותר - מחריבה עולמות!"