הרב אשכנזי נזכר בסיפור של ר' משה גורארי'ה, ששח בהתוועדות בתל-אביב:
"כדי לתאר את עוצמתה של פקודת ה"מלכות" והחובה להישמע לה, סיפר ר' מיישקה את הסיפור הבא:
"סמוך לארמונו של הקיסר שכנה טיילת, בה נהגו בני המלוכה וכלל הציבור לבלות את זמנם. לאורכה של הטיילת ניצבו כיסאות, שיועדו למנוחת הצועדים. פעם טייל שם הרבי הרש"ב, והבחין, כי סמוך לאחד הכיסאות ניצב חייל, העומד בפקודה ואחוז רצינות רבה.
"הרבי הביע פליאה על המחזה, ונענה: "כיסא זה יועד למנוחתם של בני המלוכה. צבעוהו מלכלוכו, וחייל זה נצטווה לוודא שלא יֵשבו עליו בעודו רטוב. בינתיים, התייבש הכיסא, והחייל נשכח מזיכרונם של אדוניו. אומנם, הוא, כפקיד ממושמע, ממשיך במילוי תפקידו טרם קיבל הוראה אחרת".