התעמקותו של ר' משה גורארי'ה בתורת החסידות הייתה לשם דבר, וכמה מגדולי המשכילים בדורנו נמנים עם תלמידיו. החסידים העריכוהו מאוד, והרה"ח ר' נחום גולדשמיד נהג כלפיו בדרך ארץ.
במאמר שהופיע בעיתון "שערים", לאחר פטירתו של ר' מיישקה, תוארה השפעתו על לימוד החסידות בארץ הקודש:
כאשר מוקשה היה לך עניין בנושא חסידותי, הרי הכתובת לברר העניין על בוריו, היה ביתו של הרב גוראריה ברחוב פיירברג. שם יכולת לבוא בכל עת שתרצה, בלי כל גינונים, לשאול מקודם רשות - האם יקבל אותך, האם יש לו פנאי עבורך. כי לכך נוצר. לברר וללבן כל עניין בחסידות, בדברי אלוקים חיים.
ומה צהבו פניו, בראותו שהבנת אותו, שירדת לסוף דעתו, כי עמקן גדול היה האיש. לא היה צריך לחשוב הרבה. התורה והמשנה של החסידות היו סדורות במוחו ושגורות בפיו, אם כי היה מעט כבד פה. אבל כאשר התחיל לדבר בדברי חסידות, היה כאילו שוחה במים רבים.
בשצף-קצף העביר לפניו את כל המקומות אשר בהם מדובר אודות הנושא המבוקש. ויכולת לשבת אצלו שעות על גבי שעות, ללא שיעור וגבול, מבלי הבט על השעון.
תמימים מהישיבה בכפר-חב"ד, נהגו בקביעות לנסוע לביתו של ר' מיישקה ולהתבשם מלימוד החסידות. הרה"ג ר' ישראל שיחי' פרידמן מספר:
"בצעירותי, התעוררה לי קושיה בספר המאמרים תש"ג. הצגתיה לאחד מגדולי המשפיעים, אך היא נותרה בעינה גם לאחר הסבר ארוך ומפולפל שהשמיע. פניתי אל ר' מיישקה, ובמילים ספורות פתר את מצוקתי".