ר' מיכאל דבורקין נזקק לכמה כוסיות "לחיים", כדי להביע ביקורת חסידית. דבריו עוטפו במתק שפתיים, והכול חשו כי נובעים הינם מעוצם אהבתו למושפעיו. באחת מהתוועדויותיו בתל-אביב, הוכח ר' מיכאל קשות על-ידי חסיד מסוים, בעל ממון. הוא קיבל את דבריו באהבה, והשיב לו בדרך צחה:
"אספר לך סיפור: בעיירה מסוימת, התבטא הגביר באוזני הרב: "הרב והגביר נותרים חבולים, משום שאינם זוכים לביקורת. לרב רוחש הציבור כבוד, ואילו את הגביר חוששים להוכיח מסיבות מובנות". לשאלתו של הרב: "ומי משניהם חבול יותר?" לא ידע הגביר להשיב. חייך הרב ופסק: "הגביר הינו חבול יותר, משום שהוא מסוגל לפגוע ברב, ולהיפך לא".