ר' מיכאל דבורקין נסע לחצרות קודשנו בראש חודש אדר תש"ז, ונותר ב-770 עד לפטירתו - בערב חג השבועות תש"ט. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו דאג אישית לצורכי הלווייתו ולקבורתו טרם כניסת החג. המזכיר, הרה"ח ר' יהודה לייב שיחי' גרונר, מספר:
"הרופאים תבעו לנתח את גופתו, טרם תוענק תעודת פטירה, ואיימו בכך לעכב את קבורתו. לבסוף, איתרתי רופא, שהתנה את הנפקת התעודה, בזכייה בעולם הבא של חתנו של הרבי הריי"ץ, הלוא הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. הרבי הגיב: "אם יש לי עולם הבא - מעניק הנני לו חצי ממנו". חייגתי אל הרופא, ולבקשתו, נוכחתי בעת שהבטיח לו זאת הרבי באמצעות הטלפון".
לפי השמועה, נימק הרבי לאחר-מכן את פשר הדחיפות: "הגמרא אומרת: "נפטר (ונטמן) בערב שבת סימן יפה לו", ומונח אצלי שכן הוא בערב חג".
הרבי שח אודות ר' מיכאל בכמה משיחותיו הקדושות.