באותה תקופה, עלו לארץ הקודש ארבעים משפחות מגרוזיה. קבוצה זו, לצד שש משפחות מאברכי אנ"ש, שהתנדבו לסייע לעולים ולהקל על קליטתם בארץ, היוו את גרעינה הראשון של הקהילה החדשה בקרית מלאכי. בהקמת השכונה עסקו מטעם הרבי, הרב גורודצקי והרה"ח ר' אפרים וולף.
בשבת פרשת זכור תשכ"ט, שבתו בקריית-מלאכי והתוועדו עם המתיישבים, בהוראתו של הרבי, חסידים רבים ובראשם המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן.
בהוראת הרבי, נבחרו שני ספרי תורה מתוך ארון הקודש ב-770, עבור השכונה החדשה. הם שוגרו ביום הבהיר י"א ניסן, והרבי ליוום עד למכונית, כשהוא לבוש בבגדי שבת וחגור באבנט. קהל רב, בראשותם של זקני החסידים, ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב.
על-פי ציוויו של הרבי, ליוו עשרה חסידים את ספרי התורה לשדה התעופה, מהם שלושה מחברי כולל האברכים שבשכונת קראון-הייטס, אשר נבחרו על-ידי המרא דאתרא, הרה"ג ר' זלמן שמעון דבורקין. מזכירו של הרבי, הרה"ח ר' חמ"א חודקוב, נצטווה אף הוא להצטרף למלווים, כשהוא לבוש בסרטוק של הרבי.
בשדה התעופה בלוד, המתינו נכבדי אנ"ש וקיבלו את ספרי התורה, אשר נישאו על-ידי הרב גורודצקי.