הרה"ח ר' מוטל קוזלינר טען, כי לאחר ג' תמוז, פירושו של המושג "לכתחילה אריבער" הינו: שמחה. וסיפר:
"הרה"ח ר' איצ'ה מתמיד הסביר באחת מהתוועדויותיו: בתורה מתואר המניע לצרותיו ולייסוריו של האדם: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". שואל אדמו"ר הזקן ב"ליקוטי-תורה": האם היעדר שמחה מהווה סיבה מוצדקת לגלות כה נוראה?! ומתרץ, כי השמחה מבטלת קטרוגים הנובעים מעבירותיהם של ישראל, ובהיעדרה בשלמותה, נותרים הקטרוגים.
"והסביר ר' איצ'ה:
"פרויקט המתנהל כשורה - מסב שמחה לבעליו. אם כן, היעדר השמחה, מהווה הודאה עצמית בחסרונה של העבודה, וממילא נותרים הקטרוגים".
"אם כן", הסביר ר' מוטל, "עלינו לשמוח, משום שהשמחה מלמדת על מצבה של העבודה כולה. חסידים מאז ומעולם נקראו "השמחים", ואילו המתנגדים כונו "העצובים". נוסף לכך, השמחה ותנועת ה"לכתחילה אריבער", הודגשו רבות בהתוועדויותיו של הרבי ובמבצעיו הקדושים.
"שמעתי מהרה"ח ר' שלום מרוזוב ע"ה, כי בשנת תש"י ביקשה קבוצת תמימים מהרבי, שיתוועד עימהם בב' ניסן. הרבי השיב להם: "שפעטער מיט א חודש" (בעוד חודש). הם סברו, כי לרבי אין פנאי למלא את בקשתם, ונשכחה מזיכרונם הצעתו הקדושה. אומנם, בב' אייר, זימנם הרבי אליו והתוועד עימהם.
"היינו, שהרבי קשור במיוחד ליום המסמל את ההנהגה של "לכתחילה אריבער".