הרה"ח ר' מוטל קוזלינר תבע להתקשר לרבי בכל מחיר, ושח את המעשה הבא:
"בחג הפסח, באחת השנים, בתקופת נשיאותו של הרבי האמצעי, שהה הרה"ח ר' הלל מפאריטש בליובאוויטש, וערך את הסדר עם כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק. בעת אמירת ההגדה, שקע הצמח-צדק בדבקות עצומה, עד שנפל ממקומו והתעלף.
"לאחר שכשלו הניסיונות להעיר את הצמח-צדק, מיהרה זוגתו, הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא נ"ע, אל אביה בבקשת סיוע. נטל אדמו"ר האמצעי בידו הקדושה מטפחת אדומה, ואמר: "זוהי המטפחת של אבא (אדמו"ר הזקן). יש להניחה על ראשו והוא יתעורר מייד. תיכף לאחר-מכן השיבי לי את המטפחת".
"בני הבית מילאו אחר הוראת הרבי, והבטחתו הקדושה התקיימה במלואה. הצמח-צדק התעורר והמשיך באמירת ההגדה יחד עם המסובים. אולם, לא ארכה השעה, ושוב שקע בדבקות עילאית, עד שאיבד את הכרתו. הניסיונות להעירו כשלו, והרבנית שבה וביקשה את עזרת אביה.
"אה, היינטיקע יונגלייט" (אברכים של היום), הגיב הרבי, ונתן שוב את המטפחת כדי שיניחוה על ראשו של הצמח-צדק. אולם, הפעם, לא הועילה ההוראה והצמח-צדק נותר בעלפונו. מיהרה הרבנית לבית אביה בבכיות, וזעקה לעזרה. ביקש אדמו"ר האמצעי את המטפחת וניגש לדירתו של חתנו. בעת שהניח הרבי את המטפחת בעצמו, התעורר הצמח-צדק מייד.
"הסדר נמשך כסדרו, אולם מאורעותיו השפיעו מאוד על יחסו של ר' הלל אל הצמח-צדק. הוא נוכח לראות את ריחוק הערך ביניהם, ומאז נהג כלפי הצמח-צדק בביטול עצום. ר' הלל החל ממעט בביקורים אצל הצמח-צדק, וכאשר נאלץ לפקוד את ביתו כדי ללבן סוגיה קשה, ארכה פגישתם לא יותר ממחצית השעה, שכן התקשה לפצות את פיו מחמת עוצם ביטולו.
"אירועי ליל הסדר נודעו ברבים, וביטולו של ר' הלל אל הצמח-צדק נראה לעין כול. בהתאם לכך, לאחר הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי, סברו החסידים, כי ר' הלל יימנה עם ראשוני המקושרים לחתנו של הרבי. אולם, לפועל, התקשר ר' הלל אל הצמח-צדק כעבור עשר שנים".
הסביר ר' מוטל:
"ר' הלל היה בטל מאוד אל הצמח-צדק, אך כדי להתקשר לרבי בפנימיותו, נזקק החסיד הדגול לעשר שנים. מכאן למדים אנו על הדרך הארוכה הניצבת לפתחנו, בפיתוח התקשרותנו לרבי".