כניסה

מאוחר מדי...

הרה"ח ר' מוטל קוזלינר, אשר תבע מעצמו מסירות נפש אמיתית, לא עשה הנחות לשומעיו. הוא הבהיר באוזניהם, כי התקשרות לרבי דורשת קיום רצונו הקדוש לחלוטין. הוא הדגים זאת באמצעות המעשה הבא:

"באחד הימים, קיבל הרה"ח ר' מאניש מאנעסזאן מברק מהרבי הרש"ב, בו מבקשו להגיע בדחיפות לבית המלון בו שוהה, בעיר פריז שבצרפת. ר' מאניש, שנודע בעשירותו ובקרבתו אל הרבי, מיהר לרכבת הראשונה, שתובילו למחוז חפצו.

"הוא הגיע ליעדו בשעה שתיים לפנות בוקר, והמתין ליד דלת חדרו של הרבי. בבוקר, הכניסו הגבאי אל הרבי, שקיבלו במאור פנים וביקשו ללוותו לגן.

"הרבי התיישב בפינה שקטה בגן המפואר, ליד שולחן, וביקש מר' מאניש, שירכוש עבורו מחברת לשם כתיבת מאמר חסידות. הזדרז החסיד לחנות הקרובה, אך נרתע ממחירה של המחברת. הוא שב אל הרבי ואמר: "רבי - המחיר יקר".

"באותו רגע, התחרט ר' מאניש על דבריו. במוחו חלפה מחשבה נוראה: "נטשתי את עסקיי, רכשתי כרטיס רכבת ונסעתי מרחק רב כל-כך, אולם כעת ימנעוני כמה פראנקים מלמלא את רצונו הקדוש?!" הוא תיקן את דבריו ואמר: "הנני הולך מייד לקנות". אך היה זה מאוחר מדי.

"הרבי קם ממקומו, ולמרות הפצרותיו הרבות של ר' מאניש, סירב לומר את המאמר.

"במשך הזמן, התחנן ר' מאניש ובכה בדמעות שליש, פעמים רבות, בעת היותו ביחידות, להאזין לאותו מאמר, אולם הרבי הסתפק בגילוי מעט מזעיר בלבד".